VULC ¹ Quæ postquam gesta sunt, tentavit Deus Abraham, et dixit ad eum : Abraham, Abraham. At ille respondit : Adsum.

WLC ¹ וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְהָ֣אֱלֹהִ֔ים נִסָּ֖ה אֶת־ אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַבְרָהָ֖ם וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃

VULC ² Ait illi : Tolle filium tuum unigenitum, quem diligis, Isaac, et vade in terram visionis, atque ibi offeres eum in holocaustum super unum montium quem monstravero tibi.

WLC ² וַיֹּ֡אמֶר קַח־ נָ֠א אֶת־ בִּנְךָ֨ אֶת־ יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־ אָהַ֙בְתָּ֙ אֶת־ יִצְחָ֔ק וְלֶךְ־ לְךָ֔ אֶל־ אֶ֖רֶץ הַמֹּרִיָּ֑ה וְהַעֲלֵ֤הוּ שָׁם֙ לְעֹלָ֔ה עַ֚ל אַחַ֣ד הֶֽהָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃

VULC ³ Igitur Abraham de nocte consurgens, stravit asinum suum, ducens secum duos juvenes, et Isaac filium suum : cumque concidisset ligna in holocaustum, abiit ad locum quem præceperat ei Deus.

WLC ³ וַיַּשְׁכֵּ֨ם אַבְרָהָ֜ם בַּבֹּ֗קֶר וַֽיַּחֲבֹשׁ֙ אֶת־ חֲמֹר֔וֹ וַיִּקַּ֞ח אֶת־ שְׁנֵ֤י נְעָרָיו֙ אִתּ֔וֹ וְאֵ֖ת יִצְחָ֣ק בְּנ֑וֹ וַיְבַקַּע֙ עֲצֵ֣י עֹלָ֔ה וַיָּ֣קָם וַיֵּ֔לֶךְ אֶל־ הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־ אָֽמַר־ ל֥וֹ הָאֱלֹהִֽים׃

VULC ⁴ Die autem tertio, elevatis oculis, vidit locum procul :

WLC ⁴ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֧ם אֶת־ עֵינָ֛יו וַיַּ֥רְא אֶת־ הַמָּק֖וֹם מֵרָחֹֽק׃

VULC ⁵ dixitque ad pueros suos : Expectate hic cum asino : ego et puer illuc usque properantes, postquam adoraverimus, revertemur ad vos.

WLC ⁵ וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָהָ֜ם אֶל־ נְעָרָ֗יו שְׁבוּ־ לָכֶ֥ם פֹּה֙ עִֽם־ הַחֲמ֔וֹר וַאֲנִ֣י וְהַנַּ֔עַר נֵלְכָ֖ה עַד־ כֹּ֑ה וְנִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה וְנָשׁ֥וּבָה אֲלֵיכֶֽם׃

VULC ⁶ Tulit quoque ligna holocausti, et imposuit super Isaac filium suum : ipse vero portabat in manibus ignem et gladium. Cumque duo pergerent simul,

WLC ⁶ וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־ עֲצֵ֣י הָעֹלָ֗ה וַיָּ֙שֶׂם֙ עַל־ יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ וַיִּקַּ֣ח בְּיָד֔וֹ אֶת־ הָאֵ֖שׁ וְאֶת־ הַֽמַּאֲכֶ֑לֶת וַיֵּלְכ֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם יַחְדָּֽו׃

VULC ⁷ dixit Isaac patri suo : Pater mi. At ille respondit : Quid vis, fili ? Ecce, inquit, ignis et ligna : ubi est victima holocausti ?

WLC ⁷ וַיֹּ֨אמֶר יִצְחָ֜ק אֶל־ אַבְרָהָ֤ם אָבִיו֙ וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֔י וַיֹּ֖אמֶר הִנֶּ֣נִּֽי בְנִ֑י וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֤ה הָאֵשׁ֙ וְהָ֣עֵצִ֔ים וְאַיֵּ֥ה הַשֶּׂ֖ה לְעֹלָֽה׃

VULC ⁸ Dixit autem Abraham : Deus providebit sibi victimam holocausti, fili mi. Pergebant ergo pariter.

WLC ⁸ וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם אֱלֹהִ֞ים יִרְאֶה־ לּ֥וֹ הַשֶּׂ֛ה לְעֹלָ֖ה בְּנִ֑י וַיֵּלְכ֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם יַחְדָּֽו׃

VULC ⁹ Et venerunt ad locum quem ostenderat ei Deus, in quo ædificavit altare, et desuper ligna composuit ; cumque alligasset Isaac filium suum, posuit eum in altare super struem lignorum.

WLC ⁹ וַיָּבֹ֗אוּ אֶֽל־ הַמָּקוֹם֮ אֲשֶׁ֣ר אָֽמַר־ ל֣וֹ הָאֱלֹהִים֒ וַיִּ֨בֶן שָׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אֶת־ הַמִּזְבֵּ֔חַ וַֽיַּעֲרֹ֖ךְ אֶת־ הָעֵצִ֑ים וַֽיַּעֲקֹד֙ אֶת־ יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ וַיָּ֤שֶׂם אֹתוֹ֙ עַל־ הַמִּזְבֵּ֔חַ מִמַּ֖עַל לָעֵצִֽים׃

VULC ¹⁰ Extenditque manum, et arripuit gladium, ut immolaret filium suum.

WLC ¹⁰ וַיִּשְׁלַ֤ח אַבְרָהָם֙ אֶת־ יָד֔וֹ וַיִּקַּ֖ח אֶת־ הַֽמַּאֲכֶ֑לֶת לִשְׁחֹ֖ט אֶת־ בְּנֽוֹ׃

VULC ¹¹ Et ecce angelus Domini de cælo clamavit, dicens : Abraham, Abraham. Qui respondit : Adsum.

WLC ¹¹ וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֜יו מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ מִן־ הַשָּׁמַ֔יִם וַיֹּ֖אמֶר אַבְרָהָ֣ם ׀ אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי׃

VULC ¹² Dixitque ei : Non extendas manum tuam super puerum, neque facias illi quidquam : nunc cognovi quod times Deum, et non pepercisti unigenito filio tuo propter me.

WLC ¹² וַיֹּ֗אמֶר אַל־ תִּשְׁלַ֤ח יָֽדְךָ֙ אֶל־ הַנַּ֔עַר וְאַל־ תַּ֥עַשׂ ל֖וֹ מְא֑וּמָּה כִּ֣י ׀ עַתָּ֣ה יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־ יְרֵ֤א אֱלֹהִים֙ אַ֔תָּה וְלֹ֥א חָשַׂ֛כְתָּ אֶת־ בִּנְךָ֥ אֶת־ יְחִידְךָ֖ מִמֶּֽנִּי׃

VULC ¹³ Levavit Abraham oculos suos, viditque post tergum arietem inter vepres hærentem cornibus, quem assumens obtulit holocaustum pro filio.

WLC ¹³ וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶת־ עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּה־ אַ֔יִל אַחַ֕ר נֶאֱחַ֥ז בַּסְּבַ֖ךְ בְּקַרְנָ֑יו וַיֵּ֤לֶךְ אַבְרָהָם֙ וַיִּקַּ֣ח אֶת־ הָאַ֔יִל וַיַּעֲלֵ֥הוּ לְעֹלָ֖ה תַּ֥חַת בְּנֽוֹ׃

VULC ¹⁴ Appellavitque nomen loci illius, Dominus videt. Unde usque hodie dicitur : In monte Dominus videbit.

WLC ¹⁴ וַיִּקְרָ֧א אַבְרָהָ֛ם שֵֽׁם־ הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא יְהוָ֣ה ׀ יִרְאֶ֑ה אֲשֶׁר֙ יֵאָמֵ֣ר הַיּ֔וֹם בְּהַ֥ר יְהוָ֖ה יֵרָאֶֽה׃

VULC ¹⁵ Vocavit autem angelus Domini Abraham secundo de cælo, dicens :

WLC ¹⁵ וַיִּקְרָ֛א מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה אֶל־ אַבְרָהָ֑ם שֵׁנִ֖ית מִן־ הַשָּׁמָֽיִם׃

VULC ¹⁶ Per memetipsum juravi, dicit Dominus : quia fecisti hanc rem, et non pepercisti filio tuo unigenito propter me :

WLC ¹⁶ וַיֹּ֕אמֶר בִּ֥י נִשְׁבַּ֖עְתִּי נְאֻם־ יְהוָ֑ה כִּ֗י יַ֚עַן אֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֙יתָ֙ אֶת־ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וְלֹ֥א חָשַׂ֖כְתָּ אֶת־ בִּנְךָ֥ אֶת־ יְחִידֶֽךָ׃

VULC ¹⁷ benedicam tibi, et multiplicabo semen tuum sicut stellas cæli, et velut arenam quæ est in littore maris : possidebit semen tuum portas inimicorum suorum,

WLC ¹⁷ כִּֽי־ בָרֵ֣ךְ אֲבָרֶכְךָ֗ וְהַרְבָּ֨ה אַרְבֶּ֤ה אֶֽת־ זַרְעֲךָ֙ כְּכוֹכְבֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְכַח֕וֹל אֲשֶׁ֖ר עַל־ שְׂפַ֣ת הַיָּ֑ם וְיִרַ֣שׁ זַרְעֲךָ֔ אֵ֖ת שַׁ֥עַר אֹיְבָֽיו׃

VULC ¹⁸ et benedicentur in semine tuo omnes gentes terræ, quia obedisti voci meæ.

WLC ¹⁸ וְהִתְבָּרֲכ֣וּ בְזַרְעֲךָ֔ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֣י הָאָ֑רֶץ עֵ֕קֶב אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתָּ בְּקֹלִֽי׃

VULC ¹⁹ Reversus est Abraham ad pueros suos, abieruntque Bersabee simul, et habitavit ibi.

WLC ¹⁹ וַיָּ֤שָׁב אַבְרָהָם֙ אֶל־ נְעָרָ֔יו וַיָּקֻ֛מוּ וַיֵּלְכ֥וּ יַחְדָּ֖ו אֶל־ בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֥שֶׁב אַבְרָהָ֖ם בִּבְאֵ֥ר שָֽׁבַע׃

VULC ²⁰ His ita gestis, nuntiatum est Abrahæ quod Melcha quoque genuisset filios Nachor fratri suo :

WLC ²⁰ וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֻּגַּ֥ד לְאַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר הִ֠נֵּה יָלְדָ֨ה מִלְכָּ֥ה גַם־ הִ֛וא בָּנִ֖ים לְנָח֥וֹר אָחִֽיךָ׃

VULC ²¹ Hus primogenitum, et Buz fratrem ejus, et Camuel patrem Syrorum,

WLC ²¹ אֶת־ ע֥וּץ בְּכֹר֖וֹ וְאֶת־ בּ֣וּז אָחִ֑יו וְאֶת־ קְמוּאֵ֖ל אֲבִ֥י אֲרָֽם׃

VULC ²² et Cased, et Azau, Pheldas quoque et Jedlaph,

WLC ²² וְאֶת־ כֶּ֣שֶׂד וְאֶת־ חֲז֔וֹ וְאֶת־ פִּלְדָּ֖שׁ וְאֶת־ יִדְלָ֑ף וְאֵ֖ת בְּתוּאֵֽל׃

VULC ²³ ac Bathuel, de quo nata est Rebecca : octo istos genuit Melcha, Nachor fratri Abrahæ.

WLC ²³ וּבְתוּאֵ֖ל יָלַ֣ד אֶת־ רִבְקָ֑ה שְׁמֹנָ֥ה אֵ֙לֶּה֙ יָלְדָ֣ה מִלְכָּ֔ה לְנָח֖וֹר אֲחִ֥י אַבְרָהָֽם׃

VULC ²⁴ Concubina vero illius, nomine Roma, peperit Tabee, et Gaham, et Thahas, et Maacha.

WLC ²⁴ וּפִֽילַגְשׁ֖וֹ וּשְׁמָ֣הּ רְאוּמָ֑ה וַתֵּ֤לֶד גַּם־ הִוא֙ אֶת־ טֶ֣בַח וְאֶת־ גַּ֔חַם וְאֶת־ תַּ֖חַשׁ וְאֶֽת־ מַעֲכָֽה׃