VULC ¹ Vixit autem Sara centum viginti septem annis.

WLC ¹ וַיִּהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵ֖י חַיֵּ֥י שָׂרָֽה׃

VULC ² Et mortua est in civitate Arbee, quæ est Hebron, in terra Chanaan : venitque Abraham ut plangeret et fleret eam.

WLC ² וַתָּ֣מָת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיָּבֹא֙ אַבְרָהָ֔ם לִסְפֹּ֥ד לְשָׂרָ֖ה וְלִבְכֹּתָֽהּ׃

VULC ³ Cumque surrexisset ab officio funeris, locutus est ad filios Heth, dicens :

WLC ³ וַיָּ֙קָם֙ אַבְרָהָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י מֵת֑וֹ וַיְדַבֵּ֥ר אֶל־ בְּנֵי־ חֵ֖ת לֵאמֹֽר׃

VULC ⁴ Advena sum et peregrinus apud vos : date mihi jus sepulchri vobiscum, ut sepeliam mortuum meum.

WLC ⁴ גֵּר־ וְתוֹשָׁ֥ב אָנֹכִ֖י עִמָּכֶ֑ם תְּנ֨וּ לִ֤י אֲחֻזַּת־ קֶ֙בֶר֙ עִמָּכֶ֔ם וְאֶקְבְּרָ֥ה מֵתִ֖י מִלְּפָנָֽי׃

VULC ⁵ Responderunt filii Heth, dicentes :

WLC ⁵ וַיַּעֲנ֧וּ בְנֵי־ חֵ֛ת אֶת־ אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֽוֹ׃

VULC ⁶ Audi nos, domine : princeps Dei es apud nos : in electis sepulchris nostris sepeli mortuum tuum, nullusque te prohibere poterit quin in monumento ejus sepelias mortuum tuum.

WLC ⁶ שְׁמָעֵ֣נוּ ׀ אֲדֹנִ֗י נְשִׂ֨יא אֱלֹהִ֤ים אַתָּה֙ בְּתוֹכֵ֔נוּ בְּמִבְחַ֣ר קְבָרֵ֔ינוּ קְבֹ֖ר אֶת־ מֵתֶ֑ךָ אִ֣ישׁ מִמֶּ֔נּוּ אֶת־ קִבְר֛וֹ לֹֽא־ יִכְלֶ֥ה מִמְּךָ֖ מִקְּבֹ֥ר מֵתֶֽךָ׃

VULC ⁷ Surrexit Abraham, et adoravit populum terræ, filios videlicet Heth :

WLC ⁷ וַיָּ֧קָם אַבְרָהָ֛ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ לְעַם־ הָאָ֖רֶץ לִבְנֵי־ חֵֽת׃

VULC ⁸ dixitque ad eos : Si placet animæ vestræ ut sepeliam mortuum meum, audite me, et intercedite pro me apud Ephron filium Seor :

WLC ⁸ וַיְדַבֵּ֥ר אִתָּ֖ם לֵאמֹ֑ר אִם־ יֵ֣שׁ אֶֽת־ נַפְשְׁכֶ֗ם לִקְבֹּ֤ר אֶת־ מֵתִי֙ מִלְּפָנַ֔י שְׁמָע֕וּנִי וּפִגְעוּ־ לִ֖י בְּעֶפְר֥וֹן בֶּן־ צֹֽחַר׃

VULC ⁹ ut det mihi speluncam duplicem, quam habet in extrema parte agri sui : pecunia digna tradat eam mihi coram vobis in possessionem sepulchri.

WLC ⁹ וְיִתֶּן־ לִ֗י אֶת־ מְעָרַ֤ת הַמַּכְפֵּלָה֙ אֲשֶׁר־ ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֣ה שָׂדֵ֑הוּ בְּכֶ֨סֶף מָלֵ֜א יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י בְּתוֹכְכֶ֖ם לַאֲחֻזַּת־ קָֽבֶר׃

VULC ¹⁰ Habitabat autem Ephron in medio filiorum Heth. Responditque Ephron ad Abraham, cunctis audientibus qui ingrediebantur portam civitatis illius, dicens :

WLC ¹⁰ וְעֶפְר֥וֹן יֹשֵׁ֖ב בְּת֣וֹךְ בְּנֵי־ חֵ֑ת וַיַּעַן֩ עֶפְר֨וֹן הַחִתִּ֤י אֶת־ אַבְרָהָם֙ בְּאָזְנֵ֣י בְנֵי־ חֵ֔ת לְכֹ֛ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־ עִיר֖וֹ לֵאמֹֽר׃

VULC ¹¹ Nequaquam ita fiat, domine mi, sed tu magis ausculta quod loquor. Agrum trado tibi, et speluncam quæ in eo est, præsentibus filiis populi mei ; sepeli mortuum tuum.

WLC ¹¹ לֹֽא־ אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי הַשָּׂדֶה֙ נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר־ בּ֖וֹ לְךָ֣ נְתַתִּ֑יהָ לְעֵינֵ֧י בְנֵי־ עַמִּ֛י נְתַתִּ֥יהָ לָּ֖ךְ קְבֹ֥ר מֵתֶֽךָ׃

VULC ¹² Adoravit Abraham coram populo terræ.

WLC ¹² וַיִּשְׁתַּ֙חוּ֙ אַבְרָהָ֔ם לִפְנֵ֖י עַ֥ם הָאָֽרֶץ׃

VULC ¹³ Et locutus est ad Ephron circumstante plebe : Quæso ut audias me : dabo pecuniam pro agro : suscipe eam, et sic sepeliam mortuum meum in eo.

WLC ¹³ וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־ עֶפְר֜וֹן בְּאָזְנֵ֤י עַם־ הָאָ֙רֶץ֙ לֵאמֹ֔ר אַ֛ךְ אִם־ אַתָּ֥ה ל֖וּ שְׁמָעֵ֑נִי נָתַ֜תִּי כֶּ֤סֶף הַשָּׂדֶה֙ קַ֣ח מִמֶּ֔נִּי וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־ מֵתִ֖י שָֽׁמָּה׃

VULC ¹⁴ Responditque Ephron :

WLC ¹⁴ וַיַּ֧עַן עֶפְר֛וֹן אֶת־ אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֽוֹ׃

VULC ¹⁵ Domine mi, audi me : terra, quam postulas, quadringentis siclis argenti valet : istud est pretium inter me et te : sed quantum est hoc ? sepeli mortuum tuum.

WLC ¹⁵ אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי אֶרֶץ֩ אַרְבַּ֨ע מֵאֹ֧ת שֶֽׁקֶל־ כֶּ֛סֶף בֵּינִ֥י וּבֵֽינְךָ֖ מַה־ הִ֑וא וְאֶת־ מֵתְךָ֖ קְבֹֽר׃

VULC ¹⁶ Quod cum audisset Abraham, appendit pecuniam, quam Ephron postulaverat, audientibus filiis Heth, quadringentos siclos argenti probatæ monetæ publicæ.

WLC ¹⁶ וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָהָם֮ אֶל־ עֶפְרוֹן֒ וַיִּשְׁקֹ֤ל אַבְרָהָם֙ לְעֶפְרֹ֔ן אֶת־ הַכֶּ֕סֶף אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר בְּאָזְנֵ֣י בְנֵי־ חֵ֑ת אַרְבַּ֤ע מֵאוֹת֙ שֶׁ֣קֶל כֶּ֔סֶף עֹבֵ֖ר לַסֹּחֵֽר׃

VULC ¹⁷ Confirmatusque est ager quondam Ephronis, in quo erat spelunca duplex, respiciens Mambre, tam ipse, quam spelunca, et omnes arbores ejus in cunctis terminis ejus per circuitum,

WLC ¹⁷ וַיָּ֣קָם ׀ שְׂדֵ֣ה עֶפְר֗וֹן אֲשֶׁר֙ בַּמַּכְפֵּלָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י מַמְרֵ֑א הַשָּׂדֶה֙ וְהַמְּעָרָ֣ה אֲשֶׁר־ בּ֔וֹ וְכָל־ הָעֵץ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּכָל־ גְּבֻל֖וֹ סָבִֽיב׃

VULC ¹⁸ Abrahæ in possessionem, videntibus filiis Heth, et cunctis qui intrabant portam civitatis illius.

WLC ¹⁸ לְאַבְרָהָ֥ם לְמִקְנָ֖ה לְעֵינֵ֣י בְנֵי־ חֵ֑ת בְּכֹ֖ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־ עִירֽוֹ׃

VULC ¹⁹ Atque ita sepelivit Abraham Saram uxorem suam in spelunca agri duplici, quæ respiciebat Mambre. Hæc est Hebron in terra Chanaan.

WLC ¹⁹ וְאַחֲרֵי־ כֵן֩ קָבַ֨ר אַבְרָהָ֜ם אֶת־ שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֗וֹ אֶל־ מְעָרַ֞ת שְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה עַל־ פְּנֵ֥י מַמְרֵ֖א הִ֣וא חֶבְר֑וֹן בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃

VULC ²⁰ Et confirmatus est ager, et antrum quod erat in eo, Abrahæ in possessionem monumenti a filiis Heth.

WLC ²⁰ וַיָּ֨קָם הַשָּׂדֶ֜ה וְהַמְּעָרָ֧ה אֲשֶׁר־ בּ֛וֹ לְאַבְרָהָ֖ם לַאֲחֻזַּת־ קָ֑בֶר מֵאֵ֖ת בְּנֵי־ חֵֽת׃