VULC ¹ Habitavit autem Jacob in terra Chanaan, in qua pater suus peregrinatus est.

WLC ¹ וַיֵּ֣שֶׁב יַעֲקֹ֔ב בְּאֶ֖רֶץ מְגוּרֵ֣י אָבִ֑יו בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃

VULC ² Et hæ sunt generationes ejus : Joseph cum sedecim esset annorum, pascebat gregem cum fratribus suis adhuc puer : et erat cum filiis Balæ et Zelphæ uxorum patris sui : accusavitque fratres suos apud patrem crimine pessimo.

WLC ² אֵ֣לֶּה ׀ תֹּלְד֣וֹת יַעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֞ף בֶּן־ שְׁבַֽע־ עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת־ אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן וְה֣וּא נַ֗עַר אֶת־ בְּנֵ֥י בִלְהָ֛ה וְאֶת־ בְּנֵ֥י זִלְפָּ֖ה נְשֵׁ֣י אָבִ֑יו וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־ דִּבָּתָ֥ם רָעָ֖ה אֶל־ אֲבִיהֶֽם׃

VULC ³ Israël autem diligebat Joseph super omnes filios suos, eo quod in senectute genuisset eum : fecitque ei tunicam polymitam.

WLC ³ וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת־ יוֹסֵף֙ מִכָּל־ בָּנָ֔יו כִּֽי־ בֶן־ זְקֻנִ֥ים ה֖וּא ל֑וֹ וְעָ֥שָׂה ל֖וֹ כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים׃

VULC ⁴ Videntes autem fratres ejus quod a patre plus cunctis filiis amaretur, oderant eum, nec poterant ei quidquam pacifice loqui.

WLC ⁴ וַיִּרְא֣וּ אֶחָ֗יו כִּֽי־ אֹת֞וֹ אָהַ֤ב אֲבִיהֶם֙ מִכָּל־ אֶחָ֔יו וַֽיִּשְׂנְא֖וּ אֹת֑וֹ וְלֹ֥א יָכְל֖וּ דַּבְּר֥וֹ לְשָׁלֹֽם׃

VULC ⁵ Accidit quoque ut visum somnium referret fratribus suis : quæ causa majoris odii seminarium fuit.

WLC ⁵ וַיַּחֲלֹ֤ם יוֹסֵף֙ חֲל֔וֹם וַיַּגֵּ֖ד לְאֶחָ֑יו וַיּוֹסִ֥פוּ ע֖וֹד שְׂנֹ֥א אֹתֽוֹ׃

VULC ⁶ Dixitque ad eos : Audite somnium meum quod vidi :

WLC ⁶ וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵיהֶ֑ם שִׁמְעוּ־ נָ֕א הַחֲל֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר חָלָֽמְתִּי׃

VULC ⁷ putabam nos ligare manipulos in agro : et quasi consurgere manipulum meum, et stare, vestrosque manipulos circumstantes adorare manipulum meum.

WLC ⁷ וְ֠הִנֵּה אֲנַ֜חְנוּ מְאַלְּמִ֤ים אֲלֻמִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַשָּׂדֶ֔ה וְהִנֵּ֛ה קָ֥מָה אֲלֻמָּתִ֖י וְגַם־ נִצָּ֑בָה וְהִנֵּ֤ה תְסֻבֶּ֙ינָה֙ אֲלֻמֹּ֣תֵיכֶ֔ם וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖יןָ לַאֲלֻמָּתִֽי׃

VULC ⁸ Responderunt fratres ejus : Numquid rex noster eris ? aut subjiciemur ditioni tuæ ? Hæc ergo causa somniorum atque sermonum, invidiæ et odii fomitem ministravit.

WLC ⁸ וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ אֶחָ֔יו הֲמָלֹ֤ךְ תִּמְלֹךְ֙ עָלֵ֔ינוּ אִם־ מָשׁ֥וֹל תִּמְשֹׁ֖ל בָּ֑נוּ וַיּוֹסִ֤פוּ עוֹד֙ שְׂנֹ֣א אֹת֔וֹ עַל־ חֲלֹמֹתָ֖יו וְעַל־ דְּבָרָֽיו׃

VULC ⁹ Aliud quoque vidit somnium, quod narrans fratribus, ait : Vidi per somnium, quasi solem, et lunam, et stellas undecim adorare me.

WLC ⁹ וַיַּחֲלֹ֥ם עוֹד֙ חֲל֣וֹם אַחֵ֔ר וַיְסַפֵּ֥ר אֹת֖וֹ לְאֶחָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֨ה חָלַ֤מְתִּֽי חֲלוֹם֙ ע֔וֹד וְהִנֵּ֧ה הַשֶּׁ֣מֶשׁ וְהַיָּרֵ֗חַ וְאַחַ֤ד עָשָׂר֙ כּֽוֹכָבִ֔ים מִֽשְׁתַּחֲוִ֖ים לִֽי׃

VULC ¹⁰ Quod cum patri suo, et fratribus retulisset, increpavit eum pater suus, et dixit : Quid sibi vult hoc somnium quod vidisti ? num ego et mater tua, et fratres tui adorabimus te super terram ?

WLC ¹⁰ וַיְסַפֵּ֣ר אֶל־ אָבִיו֮ וְאֶל־ אֶחָיו֒ וַיִּגְעַר־ בּ֣וֹ אָבִ֔יו וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֛ה הַחֲל֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר חָלָ֑מְתָּ הֲב֣וֹא נָב֗וֹא אֲנִי֙ וְאִמְּךָ֣ וְאַחֶ֔יךָ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֥ת לְךָ֖ אָֽרְצָה׃

VULC ¹¹ Invidebant ei igitur fratres sui : pater vero rem tacitus considerabat.

WLC ¹¹ וַיְקַנְאוּ־ ב֖וֹ אֶחָ֑יו וְאָבִ֖יו שָׁמַ֥ר אֶת־ הַדָּבָֽר׃

VULC ¹² Cumque fratres illius in pascendis gregibus patris morarentur in Sichem,

WLC ¹² וַיֵּלְכ֖וּ אֶחָ֑יו לִרְע֛וֹת אֶׄתׄ־ צֹ֥אן אֲבִיהֶ֖ם בִּשְׁכֶֽם׃

VULC ¹³ dixit ad eum Israël : Fratres tui pascunt oves in Sichimis : veni, mittam te ad eos. Quo respondente,

WLC ¹³ וַיֹּ֨אמֶר יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־ יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא אַחֶ֙יךָ֙ רֹעִ֣ים בִּשְׁכֶ֔ם לְכָ֖ה וְאֶשְׁלָחֲךָ֣ אֲלֵיהֶ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ הִנֵּֽנִי׃

VULC ¹⁴ Præsto sum, ait ei : Vade, et vide si cuncta prospera sint erga fratres tuos, et pecora : et renuntia mihi quid agatur. Missus de valle Hebron, venit in Sichem :

WLC ¹⁴ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ לֶךְ־ נָ֨א רְאֵ֜ה אֶת־ שְׁל֤וֹם אַחֶ֙יךָ֙ וְאֶת־ שְׁל֣וֹם הַצֹּ֔אן וַהֲשִׁבֵ֖נִי דָּבָ֑ר וַיִּשְׁלָחֵ֙הוּ֙ מֵעֵ֣מֶק חֶבְר֔וֹן וַיָּבֹ֖א שְׁכֶֽמָה׃

VULC ¹⁵ invenitque eum vir errantem in agro, et interrogavit quid quæreret.

WLC ¹⁵ וַיִּמְצָאֵ֣הוּ אִ֔ישׁ וְהִנֵּ֥ה תֹעֶ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה וַיִּשְׁאָלֵ֧הוּ הָאִ֛ישׁ לֵאמֹ֖ר מַה־ תְּבַקֵּֽשׁ׃

VULC ¹⁶ At ille respondit : Fratres meos quæro : indica mihi ubi pascant greges.

WLC ¹⁶ וַיֹּ֕אמֶר אֶת־ אַחַ֖י אָנֹכִ֣י מְבַקֵּ֑שׁ הַגִּֽידָה־ נָּ֣א לִ֔י אֵיפֹ֖ה הֵ֥ם רֹעִֽים׃

VULC ¹⁷ Dixitque ei vir : Recesserunt de loco isto : audivi autem eos dicentes : Eamus in Dothain. Perrexit ergo Joseph post fratres suos, et invenit eos in Dothain.

WLC ¹⁷ וַיֹּ֤אמֶר הָאִישׁ֙ נָסְע֣וּ מִזֶּ֔ה כִּ֤י שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֹֽמְרִ֔ים נֵלְכָ֖ה דֹּתָ֑יְנָה וַיֵּ֤לֶךְ יוֹסֵף֙ אַחַ֣ר אֶחָ֔יו וַיִּמְצָאֵ֖ם בְּדֹתָֽן׃

VULC ¹⁸ Qui cum vidissent eum procul, antequam accederet ad eos, cogitaverunt illum occidere :

WLC ¹⁸ וַיִּרְא֥וּ אֹת֖וֹ מֵרָחֹ֑ק וּבְטֶ֙רֶם֙ יִקְרַ֣ב אֲלֵיהֶ֔ם וַיִּֽתְנַכְּל֥וּ אֹת֖וֹ לַהֲמִיתֽוֹ׃

VULC ¹⁹ et mutuo loquebantur : Ecce somniator venit :

WLC ¹⁹ וַיֹּאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־ אָחִ֑יו הִנֵּ֗ה בַּ֛עַל הַחֲלֹמ֥וֹת הַלָּזֶ֖ה בָּֽא׃

VULC ²⁰ venite, occidamus eum, et mittamus in cisternam veterem : dicemusque : Fera pessima devoravit eum : et tunc apparebit quid illi prosint somnia sua.

WLC ²⁰ וְעַתָּ֣ה ׀ לְכ֣וּ וְנַֽהַרְגֵ֗הוּ וְנַשְׁלִכֵ֙הוּ֙ בְּאַחַ֣ד הַבֹּר֔וֹת וְאָמַ֕רְנוּ חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ וְנִרְאֶ֕ה מַה־ יִּהְי֖וּ חֲלֹמֹתָֽיו׃

VULC ²¹ Audiens autem hoc Ruben, nitebatur liberare eum de manibus eorum, et dicebat :

WLC ²¹ וַיִּשְׁמַ֣ע רְאוּבֵ֔ן וַיַּצִּלֵ֖הוּ מִיָּדָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א נַכֶּ֖נּוּ נָֽפֶשׁ׃

VULC ²² Non interficiatis animam ejus, nec effundatis sanguinem : sed projicite eum in cisternam hanc, quæ est in solitudine, manusque vestras servate innoxias : hoc autem dicebat, volens eripere eum de manibus eorum, et reddere patri suo.

WLC ²² וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם ׀ רְאוּבֵן֮ אַל־ תִּשְׁפְּכוּ־ דָם֒ הַשְׁלִ֣יכוּ אֹת֗וֹ אֶל־ הַבּ֤וֹר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּדְבָּ֔ר וְיָ֖ד אַל־ תִּשְׁלְחוּ־ ב֑וֹ לְמַ֗עַן הַצִּ֤יל אֹתוֹ֙ מִיָּדָ֔ם לַהֲשִׁיב֖וֹ אֶל־ אָבִֽיו׃

VULC ²³ Confestim igitur ut pervenit ad fratres suos, nudaverunt eum tunica talari et polymita :

WLC ²³ וַֽיְהִ֕י כַּֽאֲשֶׁר־ בָּ֥א יוֹסֵ֖ף אֶל־ אֶחָ֑יו וַיַּפְשִׁ֤יטוּ אֶת־ יוֹסֵף֙ אֶת־ כֻּתָּנְתּ֔וֹ אֶת־ כְּתֹ֥נֶת הַפַּסִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָלָֽיו׃

VULC ²⁴ miseruntque eum in cisternam veterem, quæ non habebat aquam.

WLC ²⁴ וַיִּ֨קָּחֻ֔הוּ וַיַּשְׁלִ֥כוּ אֹת֖וֹ הַבֹּ֑רָה וְהַבּ֣וֹר רֵ֔ק אֵ֥ין בּ֖וֹ מָֽיִם׃

VULC ²⁵ Et sedentes ut comederent panem, viderunt Ismaëlitas viatores venire de Galaad, et camelos eorum portantes aromata, et resinam, et stacten in Ægyptum.

WLC ²⁵ וַיֵּשְׁבוּ֮ לֶֽאֱכָל־ לֶחֶם֒ וַיִּשְׂא֤וּ עֵֽינֵיהֶם֙ וַיִּרְא֔וּ וְהִנֵּה֙ אֹרְחַ֣ת יִשְׁמְעֵאלִ֔ים בָּאָ֖ה מִגִּלְעָ֑ד וּגְמַלֵּיהֶ֣ם נֹֽשְׂאִ֗ים נְכֹאת֙ וּצְרִ֣י וָלֹ֔ט הוֹלְכִ֖ים לְהוֹרִ֥יד מִצְרָֽיְמָה׃

VULC ²⁶ Dixit ergo Judas fratribus suis : Quid nobis prodest si occiderimus fratrem nostrum, et celaverimus sanguinem ipsius ?

WLC ²⁶ וַיֹּ֥אמֶר יְהוּדָ֖ה אֶל־ אֶחָ֑יו מַה־ בֶּ֗צַע כִּ֤י נַהֲרֹג֙ אֶת־ אָחִ֔ינוּ וְכִסִּ֖ינוּ אֶת־ דָּמֽוֹ׃

VULC ²⁷ melius est ut venundetur Ismaëlitis, et manus nostræ non polluantur : frater enim et caro nostra est. Acquieverunt fratres sermonibus illius.

WLC ²⁷ לְכ֞וּ וְנִמְכְּרֶ֣נּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִ֗ים וְיָדֵ֙נוּ֙ אַל־ תְּהִי־ ב֔וֹ כִּֽי־ אָחִ֥ינוּ בְשָׂרֵ֖נוּ ה֑וּא וַֽיִּשְׁמְע֖וּ אֶחָֽיו׃

VULC ²⁸ Et prætereuntibus Madianitis negotiatoribus, extrahentes eum de cisterna, vendiderunt eum Ismaëlitis, viginti argenteis : qui duxerunt eum in Ægyptum.

WLC ²⁸ וַיַּֽעַבְרוּ֩ אֲנָשִׁ֨ים מִדְיָנִ֜ים סֹֽחֲרִ֗ים וַֽיִּמְשְׁכוּ֙ וַיַּֽעֲל֤וּ אֶת־ יוֹסֵף֙ מִן־ הַבּ֔וֹר וַיִּמְכְּר֧וּ אֶת־ יוֹסֵ֛ף לַיִּשְׁמְעֵאלִ֖ים בְּעֶשְׂרִ֣ים כָּ֑סֶף וַיָּבִ֥יאוּ אֶת־ יוֹסֵ֖ף מִצְרָֽיְמָה׃

VULC ²⁹ Reversusque Ruben ad cisternam, non invenit puerum :

WLC ²⁹ וַיָּ֤שָׁב רְאוּבֵן֙ אֶל־ הַבּ֔וֹר וְהִנֵּ֥ה אֵין־ יוֹסֵ֖ף בַּבּ֑וֹר וַיִּקְרַ֖ע אֶת־ בְּגָדָֽיו׃

VULC ³⁰ et scissis vestibus pergens ad fratres suos, ait : Puer non comparet, et ego quo ibo ?

WLC ³⁰ וַיָּ֥שָׁב אֶל־ אֶחָ֖יו וַיֹּאמַ֑ר הַיֶּ֣לֶד אֵינֶ֔נּוּ וַאֲנִ֖י אָ֥נָה אֲנִי־ בָֽא׃

VULC ³¹ Tulerunt autem tunicam ejus, et in sanguine hædi, quem occiderant, tinxerunt :

WLC ³¹ וַיִּקְח֖וּ אֶת־ כְּתֹ֣נֶת יוֹסֵ֑ף וַֽיִּשְׁחֲטוּ֙ שְׂעִ֣יר עִזִּ֔ים וַיִּטְבְּל֥וּ אֶת־ הַכֻּתֹּ֖נֶת בַּדָּֽם׃

VULC ³² mittentes qui ferrent ad patrem, et dicerent : Hanc invenimus : vide utrum tunica filii tui sit, an non.

WLC ³² וַֽיְשַׁלְּח֞וּ אֶת־ כְּתֹ֣נֶת הַפַּסִּ֗ים וַיָּבִ֙יאוּ֙ אֶל־ אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּאמְר֖וּ זֹ֣את מָצָ֑אנוּ הַכֶּר־ נָ֗א הַכְּתֹ֧נֶת בִּנְךָ֛ הִ֖וא אִם־ לֹֽא׃

VULC ³³ Quam cum agnovisset pater, ait : Tunica filii mei est : fera pessima comedit eum, bestia devoravit Joseph.

WLC ³³ וַיַּכִּירָ֤הּ וַיֹּ֙אמֶר֙ כְּתֹ֣נֶת בְּנִ֔י חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ טָרֹ֥ף טֹרַ֖ף יוֹסֵֽף׃

VULC ³⁴ Scissisque vestibus, indutus est cilicio, lugens filium suum multo tempore.

WLC ³⁴ וַיִּקְרַ֤ע יַעֲקֹב֙ שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם שַׂ֖ק בְּמָתְנָ֑יו וַיִּתְאַבֵּ֥ל עַל־ בְּנ֖וֹ יָמִ֥ים רַבִּֽים׃

VULC ³⁵ Congregatis autem cunctis liberis ejus ut lenirent dolorem patris, noluit consolationem accipere, sed ait : Descendam ad filium meum lugens in infernum. Et illo perseverante in fletu,

WLC ³⁵ וַיָּקֻמוּ֩ כָל־ בָּנָ֨יו וְכָל־ בְּנֹתָ֜יו לְנַחֲמ֗וֹ וַיְמָאֵן֙ לְהִתְנַחֵ֔ם וַיֹּ֕אמֶר כִּֽי־ אֵרֵ֧ד אֶל־ בְּנִ֛י אָבֵ֖ל שְׁאֹ֑לָה וַיֵּ֥בְךְּ אֹת֖וֹ אָבִֽיו׃

VULC ³⁶ Madianitæ vendiderunt Joseph in Ægypto Putiphari eunucho Pharaonis, magistro militum.

WLC ³⁶ וְהַ֨מְּדָנִ֔ים מָכְר֥וּ אֹת֖וֹ אֶל־ מִצְרָ֑יִם לְפֽוֹטִיפַר֙ סְרִ֣יס פַּרְעֹ֔ה שַׂ֖ר הַטַּבָּחִֽים׃