VULC ¹ Non se poterat ultra cohibere Joseph multis coram astantibus : unde præcepit ut egrederentur cuncti foras, et nullus interesset alienus agnitioni mutuæ.

WLC ¹ וְלֹֽא־ יָכֹ֨ל יוֹסֵ֜ף לְהִתְאַפֵּ֗ק לְכֹ֤ל הַנִּצָּבִים֙ עָלָ֔יו וַיִּקְרָ֕א הוֹצִ֥יאוּ כָל־ אִ֖ישׁ מֵעָלָ֑י וְלֹא־ עָ֤מַד אִישׁ֙ אִתּ֔וֹ בְּהִתְוַדַּ֥ע יוֹסֵ֖ף אֶל־ אֶחָֽיו׃

VULC ² Elevavitque vocem cum fletu, quam audierunt Ægyptii, omnisque domus Pharaonis.

WLC ² וַיִּתֵּ֥ן אֶת־ קֹל֖וֹ בִּבְכִ֑י וַיִּשְׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיִּשְׁמַ֖ע בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה׃

VULC ³ Et dixit fratribus suis : Ego sum Joseph : adhuc pater meus vivit ? Non poterant respondere fratres nimio terrore perterriti.

WLC ³ וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶל־ אֶחָיו֙ אֲנִ֣י יוֹסֵ֔ף הַע֥וֹד אָבִ֖י חָ֑י וְלֹֽא־ יָכְל֤וּ אֶחָיו֙ לַעֲנ֣וֹת אֹת֔וֹ כִּ֥י נִבְהֲל֖וּ מִפָּנָֽיו׃

VULC ⁴ Ad quos ille clementer : Accedite, inquit, ad me. Et cum accessissent prope : Ego sum, ait, Joseph, frater vester, quem vendidistis in Ægyptum.

WLC ⁴ וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֧ף אֶל־ אֶחָ֛יו גְּשׁוּ־ נָ֥א אֵלַ֖י וַיִּגָּ֑שׁוּ וַיֹּ֗אמֶר אֲנִי֙ יוֹסֵ֣ף אֲחִיכֶ֔ם אֲשֶׁר־ מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י מִצְרָֽיְמָה׃

VULC ⁵ Nolite pavere, neque vobis durum esse videatur quod vendidistis me in his regionibus : pro salute enim vestra misit me Deus ante vos in Ægyptum.

WLC ⁵ וְעַתָּ֣ה ׀ אַל־ תֵּעָ֣צְב֗וּ וְאַל־ יִ֙חַר֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם כִּֽי־ מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י הֵ֑נָּה כִּ֣י לְמִֽחְיָ֔ה שְׁלָחַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים לִפְנֵיכֶֽם׃

VULC ⁶ Biennium est enim quod cœpit fames esse in terra : et adhuc quinque anni restant, quibus nec arari poterit, nec meti.

WLC ⁶ כִּי־ זֶ֛ה שְׁנָתַ֥יִם הָרָעָ֖ב בְּקֶ֣רֶב הָאָ֑רֶץ וְעוֹד֙ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵין־ חָרִ֖ישׁ וְקָצִּֽיר׃

VULC ⁷ Præmisitque me Deus ut reservemini super terram, et escas ad vivendum habere possitis.

WLC ⁷ וַיִּשְׁלָחֵ֤נִי אֱלֹהִים֙ לִפְנֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם לָכֶ֛ם שְׁאֵרִ֖ית בָּאָ֑רֶץ וּלְהַחֲי֣וֹת לָכֶ֔ם לִפְלֵיטָ֖ה גְּדֹלָֽה׃

VULC ⁸ Non vestro consilio, sed Dei voluntate huc missus sum : qui fecit me quasi patrem Pharaonis, et dominum universæ domus ejus, ac principem in omni terra Ægypti.

WLC ⁸ וְעַתָּ֗ה לֹֽא־ אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ הֵ֔נָּה כִּ֖י הָאֱלֹהִ֑ים וַיְשִׂימֵ֨נִֽי לְאָ֜ב לְפַרְעֹ֗ה וּלְאָדוֹן֙ לְכָל־ בֵּית֔וֹ וּמֹשֵׁ֖ל בְּכָל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

VULC ⁹ Festinate, et ascendite ad patrem meum, et dicetis ei : Hæc mandat filius tuus Joseph : Deus fecit me dominum universæ terræ Ægypti : descende ad me, ne moreris,

WLC ⁹ מַהֲרוּ֮ וַעֲל֣וּ אֶל־ אָבִי֒ וַאֲמַרְתֶּ֣ם אֵלָ֗יו כֹּ֤ה אָמַר֙ בִּנְךָ֣ יוֹסֵ֔ף שָׂמַ֧נִי אֱלֹהִ֛ים לְאָד֖וֹן לְכָל־ מִצְרָ֑יִם רְדָ֥ה אֵלַ֖י אַֽל־ תַּעֲמֹֽד׃

VULC ¹⁰ et habitabis in terra Gessen : erisque juxta me tu, et filii tui, et filii filiorum tuorum, oves tuæ, et armenta tua, et universa quæ possides :

WLC ¹⁰ וְיָשַׁבְתָּ֣ בְאֶֽרֶץ־ גֹּ֗שֶׁן וְהָיִ֤יתָ קָרוֹב֙ אֵלַ֔י אַתָּ֕ה וּבָנֶ֖יךָ וּבְנֵ֣י בָנֶ֑יךָ וְצֹאנְךָ֥ וּבְקָרְךָ֖ וְכָל־ אֲשֶׁר־ לָֽךְ׃

VULC ¹¹ ibique te pascam (adhuc enim quinque anni residui sunt famis) ne et tu pereas, et domus tua, et omnia quæ possides.

WLC ¹¹ וְכִלְכַּלְתִּ֤י אֹֽתְךָ֙ שָׁ֔ם כִּי־ ע֛וֹד חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים רָעָ֑ב פֶּן־ תִּוָּרֵ֛שׁ אַתָּ֥ה וּבֵֽיתְךָ֖ וְכָל־ אֲשֶׁר־ לָֽךְ׃

VULC ¹² En oculi vestri, et oculi fratris mei Benjamin, vident quod os meum loquatur ad vos.

WLC ¹² וְהִנֵּ֤ה עֵֽינֵיכֶם֙ רֹא֔וֹת וְעֵינֵ֖י אָחִ֣י בִנְיָמִ֑ין כִּי־ פִ֖י הַֽמְדַבֵּ֥ר אֲלֵיכֶֽם׃

VULC ¹³ Nuntiate patri meo universam gloriam meam, et cuncta quæ vidistis in Ægypto : festinate, et adducite eum ad me.

WLC ¹³ וְהִגַּדְתֶּ֣ם לְאָבִ֗י אֶת־ כָּל־ כְּבוֹדִי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֵ֖ת כָּל־ אֲשֶׁ֣ר רְאִיתֶ֑ם וּמִֽהַרְתֶּ֛ם וְהוֹרַדְתֶּ֥ם אֶת־ אָבִ֖י הֵֽנָּה׃

VULC ¹⁴ Cumque amplexatus recidisset in collum Benjamin fratris sui, flevit : illo quoque similiter flente super collum ejus.

WLC ¹⁴ וַיִּפֹּ֛ל עַל־ צַוְּארֵ֥י בִנְיָמִֽן־ אָחִ֖יו וַיֵּ֑בְךְּ וּבִנְיָמִ֔ן בָּכָ֖ה עַל־ צַוָּארָֽיו׃

VULC ¹⁵ Osculatusque est Joseph omnes fratres suos, et ploravit super singulos : post quæ ausi sunt loqui ad eum.

WLC ¹⁵ וַיְנַשֵּׁ֥ק לְכָל־ אֶחָ֖יו וַיֵּ֣בְךְּ עֲלֵיהֶ֑ם וְאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן דִּבְּר֥וּ אֶחָ֖יו אִתּֽוֹ׃

VULC ¹⁶ Auditumque est, et celebri sermone vulgatum in aula regis : Venerunt fratres Joseph : et gavisus est Pharao, atque omnis familia ejus.

WLC ¹⁶ וְהַקֹּ֣ל נִשְׁמַ֗ע בֵּ֤ית פַּרְעֹה֙ לֵאמֹ֔ר בָּ֖אוּ אֲחֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַיִּיטַב֙ בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֔ה וּבְעֵינֵ֖י עֲבָדָֽיו׃

VULC ¹⁷ Dixitque ad Joseph ut imperaret fratribus suis, dicens : Onerantes jumenta, ite in terram Chanaan,

WLC ¹⁷ וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־ יוֹסֵ֔ף אֱמֹ֥ר אֶל־ אַחֶ֖יךָ זֹ֣את עֲשׂ֑וּ טַֽעֲנוּ֙ אֶת־ בְּעִ֣ירְכֶ֔ם וּלְכוּ־ בֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃

VULC ¹⁸ et tollite inde patrem vestrum et cognationem, et venite ad me : et ego dabo vobis omnia bona Ægypti, ut comedatis medullam terræ.

WLC ¹⁸ וּקְח֧וּ אֶת־ אֲבִיכֶ֛ם וְאֶת־ בָּתֵּיכֶ֖ם וּבֹ֣אוּ אֵלָ֑י וְאֶתְּנָ֣ה לָכֶ֗ם אֶת־ טוּב֙ אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וְאִכְל֖וּ אֶת־ חֵ֥לֶב הָאָֽרֶץ׃

VULC ¹⁹ Præcipe etiam ut tollant plaustra de terra Ægypti, ad subvectionem parvulorum suorum ac conjugum : et dicito : Tollite patrem vestrum, et properate quantocius venientes.

WLC ¹⁹ וְאַתָּ֥ה צֻוֵּ֖יתָה זֹ֣את עֲשׂ֑וּ קְחוּ־ לָכֶם֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם עֲגָל֗וֹת לְטַפְּכֶם֙ וְלִנְשֵׁיכֶ֔ם וּנְשָׂאתֶ֥ם אֶת־ אֲבִיכֶ֖ם וּבָאתֶֽם׃

VULC ²⁰ Nec dimittatis quidquam de supellectili vestra : quia omnes opes Ægypti vestræ erunt.

WLC ²⁰ וְעֵ֣ינְכֶ֔ם אַל־ תָּחֹ֖ס עַל־ כְּלֵיכֶ֑ם כִּי־ ט֛וּב כָּל־ אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָכֶ֥ם הֽוּא׃

VULC ²¹ Feceruntque filii Israël ut eis mandatum fuerat. Quibus dedit Joseph plaustra, secundum Pharaonis imperium, et cibaria in itinere.

WLC ²¹ וַיַּֽעֲשׂוּ־ כֵן֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֥ם יוֹסֵ֛ף עֲגָל֖וֹת עַל־ פִּ֣י פַרְעֹ֑ה וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֛ם צֵדָ֖ה לַדָּֽרֶךְ׃

VULC ²² Singulis quoque proferri jussit binas stolas : Benjamin vero dedit trecentos argenteos cum quinque stolis optimis :

WLC ²² לְכֻלָּ֥ם נָתַ֛ן לָאִ֖ישׁ חֲלִפ֣וֹת שְׂמָלֹ֑ת וּלְבִנְיָמִ֤ן נָתַן֙ שְׁלֹ֣שׁ מֵא֣וֹת כֶּ֔סֶף וְחָמֵ֖שׁ חֲלִפֹ֥ת שְׂמָלֹֽת׃

VULC ²³ tantumdem pecuniæ et vestium mittens patri suo, addens et asinos decem, qui subveherent ex omnibus divitiis Ægypti, et totidem asinas, triticum in itinere, panesque portantes.

WLC ²³ וּלְאָבִ֞יו שָׁלַ֤ח כְּזֹאת֙ עֲשָׂרָ֣ה חֲמֹרִ֔ים נֹשְׂאִ֖ים מִטּ֣וּב מִצְרָ֑יִם וְעֶ֣שֶׂר אֲתֹנֹ֡ת נֹֽ֠שְׂאֹת בָּ֣ר וָלֶ֧חֶם וּמָז֛וֹן לְאָבִ֖יו לַדָּֽרֶךְ׃

VULC ²⁴ Dimisit ergo fratres suos, et proficiscentibus ait : Ne irascamini in via.

WLC ²⁴ וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־ אֶחָ֖יו וַיֵּלֵ֑כוּ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַֽל־ תִּרְגְּז֖וּ בַּדָּֽרֶךְ׃

VULC ²⁵ Qui ascendentes ex Ægypto, venerunt in terram Chanaan ad patrem suum Jacob.

WLC ²⁵ וַֽיַּעֲל֖וּ מִמִּצְרָ֑יִם וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֶֽל־ יַעֲקֹ֖ב אֲבִיהֶֽם׃

VULC ²⁶ Et nuntiaverunt ei, dicentes : Joseph filius tuus vivit : et ipse dominatur in omni terra Ægypti. Quo audito Jacob, quasi de gravi somno evigilans, tamen non credebat eis.

WLC ²⁶ וַיַּגִּ֨דוּ ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר ע֚וֹד יוֹסֵ֣ף חַ֔י וְכִֽי־ ה֥וּא מֹשֵׁ֖ל בְּכָל־ אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וַיָּ֣פָג לִבּ֔וֹ כִּ֥י לֹא־ הֶאֱמִ֖ין לָהֶֽם׃

VULC ²⁷ Illi e contra referebant omnem ordinem rei. Cumque vidisset plaustra et universa quæ miserat, revixit spiritus ejus,

WLC ²⁷ וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָ֗יו אֵ֣ת כָּל־ דִּבְרֵ֤י יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיַּרְא֙ אֶת־ הָ֣עֲגָל֔וֹת אֲשֶׁר־ שָׁלַ֥ח יוֹסֵ֖ף לָשֵׂ֣את אֹת֑וֹ וַתְּחִ֕י ר֖וּחַ יַעֲקֹ֥ב אֲבִיהֶֽם׃

VULC ²⁸ et ait : Sufficit mihi si adhuc Joseph filius meus vivit : vadam, et videbo illum antequam moriar.

WLC ²⁸ וַיֹּ֙אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֛ב עוֹד־ יוֹסֵ֥ף בְּנִ֖י חָ֑י אֵֽלְכָ֥ה וְאֶרְאֶ֖נּוּ בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת׃