VULC ¹ [Ecce omnia hæc vidit oculus meus,
et audivit auris mea, et intellexi singula.

WLC ¹ הֶן־ כֹּ֭ל רָאֲתָ֣ה עֵינִ֑י שָֽׁמְעָ֥ה אָ֝זְנִ֗י וַתָּ֥בֶן לָֽהּ׃

VULC ² Secundum scientiam vestram et ego novi :
nec inferior vestri sum.

WLC ² כְּֽ֭דַעְתְּכֶם יָדַ֣עְתִּי גַם־ אָ֑נִי לֹא־ נֹפֵ֖ל אָנֹכִ֣י מִכֶּֽם׃

VULC ³ Sed tamen ad Omnipotentem loquar,
et disputare cum Deo cupio :

WLC ³ אוּלָ֗ם אֲ֭נִי אֶל־ שַׁדַּ֣י אֲדַבֵּ֑ר וְהוֹכֵ֖חַ אֶל־ אֵ֣ל אֶחְפָּֽץ׃

VULC ⁴ prius vos ostendens fabricatores mendacii,
et cultores perversorum dogmatum.

WLC ⁴ וְֽאוּלָ֗ם אַתֶּ֥ם טֹֽפְלֵי־ שָׁ֑קֶר רֹפְאֵ֖י אֱלִ֣ל כֻּלְּכֶֽם׃

VULC ⁵ Atque utinam taceretis,
ut putaremini esse sapientes.

WLC ⁵ מִֽי־ יִ֭תֵּן הַחֲרֵ֣שׁ תַּחֲרִישׁ֑וּן וּתְהִ֖י לָכֶ֣ם לְחָכְמָֽה׃

VULC ⁶ Audite ergo correptionem meam,
et judicium labiorum meorum attendite.

WLC ⁶ שִׁמְעוּ־ נָ֥א תוֹכַחְתִּ֑י וְרִב֖וֹת שְׂפָתַ֣י הַקְשִֽׁיבוּ׃

VULC ⁷ Numquid Deus indiget vestro mendacio,
ut pro illo loquamini dolos ?

WLC ⁷ הַ֭לְאֵל תְּדַבְּר֣וּ עַוְלָ֑ה וְ֝ל֗וֹ תְּֽדַבְּר֥וּ רְמִיָּֽה׃

VULC ⁸ numquid faciem ejus accipitis,
et pro Deo judicare nitimini ?

WLC ⁸ הֲפָנָ֥יו תִּשָּׂא֑וּן אִם־ לָאֵ֥ל תְּרִיבֽוּן׃

VULC ⁹ aut placebit ei quem celare nihil potest ?
aut decipietur, ut homo, vestris fraudulentiis ?

WLC ⁹ הֲ֭טוֹב כִּֽי־ יַחְקֹ֣ר אֶתְכֶ֑ם אִם־ כְּהָתֵ֥ל בֶּ֝אֱנ֗וֹשׁ תְּהָתֵ֥לּוּ בֽוֹ׃

VULC ¹⁰ Ipse vos arguet,
quoniam in abscondito faciem ejus accipitis.

WLC ¹⁰ הוֹכֵ֣חַ יוֹכִ֣יחַ אֶתְכֶ֑ם אִם־ בַּ֝סֵּ֗תֶר פָּנִ֥ים תִּשָּׂאֽוּן׃

VULC ¹¹ Statim ut se commoverit, turbabit vos,
et terror ejus irruet super vos.

WLC ¹¹ הֲלֹ֣א שְׂ֭אֵתוֹ תְּבַעֵ֣ת אֶתְכֶ֑ם וּ֝פַחְדּ֗וֹ יִפֹּ֥ל עֲלֵיכֶֽם׃

VULC ¹² Memoria vestra comparabitur cineri,
et redigentur in lutum cervices vestræ.

WLC ¹² זִֽ֭כְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי־ אֵ֑פֶר לְגַבֵּי־ חֹ֝֗מֶר גַּבֵּיכֶֽם׃

VULC ¹³ Tacete paulisper, ut loquar
quodcumque mihi mens suggesserit.

WLC ¹³ הַחֲרִ֣ישׁוּ מִ֭מֶּנִּי וַאֲדַבְּרָה־ אָ֑נִי וְיַעֲבֹ֖ר עָלַ֣י מָֽה׃

VULC ¹⁴ Quare lacero carnes meas dentibus meis,
et animam meam porto in manibus meis ?

WLC ¹⁴ עַל־ מָ֤ה ׀ אֶשָּׂ֣א בְשָׂרִ֣י בְשִׁנָּ֑י וְ֝נַפְשִׁ֗י אָשִׂ֥ים בְּכַפִּֽי׃

VULC ¹⁵ Etiam si occiderit me, in ipso sperabo :
verumtamen vias meas in conspectu ejus arguam.

WLC ¹⁵ הֵ֣ן יִ֭קְטְלֵנִי אֲיַחֵ֑ל אַךְ־ דְּ֝רָכַ֗י אֶל־ פָּנָ֥יו אוֹכִֽיחַ׃

VULC ¹⁶ Et ipse erit salvator meus :
non enim veniet in conspectu ejus omnis hypocrita.

WLC ¹⁶ גַּם־ הוּא־ לִ֥י לִֽישׁוּעָ֑ה כִּי־ לֹ֥א לְ֝פָנָ֗יו חָנֵ֥ף יָבֽוֹא׃

VULC ¹⁷ Audite sermonem meum,
et ænigmata percipite auribus vestris.

WLC ¹⁷ שִׁמְע֣וּ שָׁ֭מוֹעַ מִלָּתִ֑י וְ֝אַֽחֲוָתִ֗י בְּאָזְנֵיכֶֽם׃

VULC ¹⁸ Si fuero judicatus,
scio quod justus inveniar.

WLC ¹⁸ הִנֵּה־ נָ֭א עָרַ֣כְתִּי מִשְׁפָּ֑ט יָ֝דַ֗עְתִּי כִּֽי־ אֲנִ֥י אֶצְדָּֽק׃

VULC ¹⁹ Quis est qui judicetur mecum ?
veniat : quare tacens consumor ?

WLC ¹⁹ מִי־ ה֭וּא יָרִ֣יב עִמָּדִ֑י כִּֽי־ עַתָּ֖ה אַחֲרִ֣ישׁ וְאֶגְוָֽע׃

VULC ²⁰ Duo tantum ne facias mihi,
et tunc a facie tua non abscondar :

WLC ²⁰ אַךְ־ שְׁ֭תַּיִם אַל־ תַּ֣עַשׂ עִמָּדִ֑י אָ֥ז מִ֝פָּנֶ֗יךָ לֹ֣א אֶסָּתֵֽר׃

VULC ²¹ manum tuam longe fac a me,
et formido tua non me terreat.

WLC ²¹ כַּ֭פְּךָ מֵעָלַ֣י הַרְחַ֑ק וְ֝אֵ֥מָתְךָ֗ אַֽל־ תְּבַעֲתַֽנִּי׃

VULC ²² Voca me, et ego respondebo tibi :
aut certe loquar, et tu responde mihi.

WLC ²² וּ֭קְרָא וְאָנֹכִ֣י אֶֽעֱנֶ֑ה אֽוֹ־ אֲ֝דַבֵּ֗ר וַהֲשִׁיבֵֽנִי׃

VULC ²³ Quantas habeo iniquitates et peccata ?
scelera mea et delicta ostende mihi.

WLC ²³ כַּמָּ֣ה לִ֭י עֲוֺנ֣וֹת וְחַטָּא֑וֹת פִּֽשְׁעִ֥י וְ֝חַטָּאתִ֗י הֹדִיעֵֽנִי׃

VULC ²⁴ Cur faciem tuam abscondis,
et arbitraris me inimicum tuum ?

WLC ²⁴ לָֽמָּה־ פָנֶ֥יךָ תַסְתִּ֑יר וְתַחְשְׁבֵ֖נִי לְאוֹיֵ֣ב לָֽךְ׃

VULC ²⁵ Contra folium, quod vento rapitur, ostendis potentiam tuam,
et stipulam siccam persequeris :

WLC ²⁵ הֶעָלֶ֣ה נִדָּ֣ף תַּעֲר֑וֹץ וְאֶת־ קַ֖שׁ יָבֵ֣שׁ תִּרְדֹּֽף׃

VULC ²⁶ scribis enim contra me amaritudines,
et consumere me vis peccatis adolescentiæ meæ.

WLC ²⁶ כִּֽי־ תִכְתֹּ֣ב עָלַ֣י מְרֹר֑וֹת וְ֝תוֹרִישֵׁ֗נִי עֲוֺנ֥וֹת נְעוּרָֽי׃

VULC ²⁷ Posuisti in nervo pedem meum,
et observasti omnes semitas meas,
et vestigia pedum meorum considerasti :

WLC ²⁷ וְתָ֘שֵׂ֤ם בַּסַּ֨ד ׀ רַגְלַ֗י וְתִשְׁמ֥וֹר כָּל־ אָרְחוֹתָ֑י עַל־ שָׁרְשֵׁ֥י רַ֝גְלַ֗י תִּתְחַקֶּֽה׃

VULC ²⁸ qui quasi putredo consumendus sum,
et quasi vestimentum quod comeditur a tinea.]

WLC ²⁸ וְ֭הוּא כְּרָקָ֣ב יִבְלֶ֑ה כְּ֝בֶ֗גֶד אֲכָ֣לוֹ עָֽשׁ׃