VULC ¹ Respondens autem Eliphaz Themanites, dixit :

WLC ¹ וַ֭יַּעַן אֱלִיפַ֥ז הַֽתֵּימָנִ֗י וַיֹּאמַֽר׃

VULC ² [Numquid sapiens respondebit quasi in ventum loquens,
et implebit ardore stomachum suum ?

WLC ² הֶֽחָכָ֗ם יַעֲנֶ֥ה דַֽעַת־ ר֑וּחַ וִֽימַלֵּ֖א קָדִ֣ים בִּטְנֽוֹ׃

VULC ³ Arguis verbis eum qui non est æqualis tibi,
et loqueris quod tibi non expedit.

WLC ³ הוֹכֵ֣חַ בְּ֭דָבָר לֹ֣א יִסְכּ֑וֹן וּ֝מִלִּ֗ים לֹא־ יוֹעִ֥יל בָּֽם׃

VULC ⁴ Quantum in te est, evacuasti timorem,
et tulisti preces coram Deo.

WLC ⁴ אַף־ אַ֭תָּה תָּפֵ֣ר יִרְאָ֑ה וְתִגְרַ֥ע שִׂ֝יחָ֗ה לִפְנֵי־ אֵֽל׃

VULC ⁵ Docuit enim iniquitas tua os tuum,
et imitaris linguam blasphemantium.

WLC ⁵ כִּ֤י יְאַלֵּ֣ף עֲוֺנְךָ֣ פִ֑יךָ וְ֝תִבְחַ֗ר לְשׁ֣וֹן עֲרוּמִֽים׃

VULC ⁶ Condemnabit te os tuum, et non ego :
et labia tua respondebunt tibi.

WLC ⁶ יַרְשִֽׁיעֲךָ֣ פִ֣יךָ וְלֹא־ אָ֑נִי וּ֝שְׂפָתֶ֗יךָ יַעֲנוּ־ בָֽךְ׃

VULC ⁷ Numquid primus homo tu natus es,
et ante colles formatus ?

WLC ⁷ הֲרִאישׁ֣וֹן אָ֭דָם תִּוָּלֵ֑ד וְלִפְנֵ֖י גְבָע֣וֹת חוֹלָֽלְתָּ׃

VULC ⁸ numquid consilium Dei audisti,
et inferior te erit ejus sapientia ?

WLC ⁸ הַבְס֣וֹד אֱל֣וֹהַ תִּשְׁמָ֑ע וְתִגְרַ֖ע אֵלֶ֣יךָ חָכְמָֽה׃

VULC ⁹ Quid nosti quod ignoremus ?
quid intelligis quod nesciamus ?

WLC ⁹ מַה־ יָּ֭דַעְתָּ וְלֹ֣א נֵדָ֑ע תָּ֝בִ֗ין וְֽלֹא־ עִמָּ֥נוּ הֽוּא׃

VULC ¹⁰ Et senes et antiqui sunt in nobis,
multo vetustiores quam patres tui.

WLC ¹⁰ גַּם־ שָׂ֣ב גַּם־ יָשִׁ֣ישׁ בָּ֑נוּ כַּבִּ֖יר מֵאָבִ֣יךָ יָמִֽים׃

VULC ¹¹ Numquid grande est ut consoletur te Deus ?
sed verba tua prava hoc prohibent.

WLC ¹¹ הַמְעַ֣ט מִ֭מְּךָ תַּנְחֻמ֣וֹת אֵ֑ל וְ֝דָבָ֗ר לָאַ֥ט עִמָּֽךְ׃

VULC ¹² Quid te elevat cor tuum,
et quasi magna cogitans attonitos habes oculos ?

WLC ¹² מַה־ יִּקָּחֲךָ֥ לִבֶּ֑ךָ וּֽמַה־ יִּרְזְמ֥וּן עֵינֶֽיךָ׃

VULC ¹³ Quid tumet contra Deum spiritus tuus,
ut proferas de ore tuo hujuscemodi sermones ?

WLC ¹³ כִּֽי־ תָשִׁ֣יב אֶל־ אֵ֣ל רוּחֶ֑ךָ וְהֹצֵ֖אתָ מִפִּ֣יךָ מִלִּֽין׃

VULC ¹⁴ Quid est homo ut immaculatus sit,
et ut justus appareat natus de muliere ?

WLC ¹⁴ מָֽה־ אֱנ֥וֹשׁ כִּֽי־ יִזְכֶּ֑ה וְכִֽי־ יִ֝צְדַּ֗ק יְל֣וּד אִשָּֽׁה׃

VULC ¹⁵ Ecce inter sanctos ejus nemo immutabilis,
et cæli non sunt mundi in conspectu ejus.

WLC ¹⁵ הֵ֣ן לֹ֣א יַאֲמִ֑ין וְ֝שָׁמַ֗יִם לֹא־ זַכּ֥וּ בְעֵינָֽיו׃

VULC ¹⁶ Quanto magis abominabilis et inutilis homo,
qui bibit quasi aquam iniquitatem ?

WLC ¹⁶ אַ֭ף כִּֽי־ נִתְעָ֥ב וְֽנֶאֱלָ֑ח אִישׁ־ שֹׁתֶ֖ה כַמַּ֣יִם עַוְלָֽה׃

VULC ¹⁷ Ostendam tibi : audi me :
quod vidi, narrabo tibi.

WLC ¹⁷ אֲחַוְךָ֥ שְֽׁמַֽע־ לִ֑י וְזֶֽה־ חָ֝זִ֗יתִי וַאֲסַפֵּֽרָה׃

VULC ¹⁸ Sapientes confitentur,
et non abscondunt patres suos :

WLC ¹⁸ אֲשֶׁר־ חֲכָמִ֥ים יַגִּ֑ידוּ וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ מֵאֲבוֹתָֽם׃

VULC ¹⁹ quibus solis data est terra,
et non transivit alienus per eos.

WLC ¹⁹ לָהֶ֣ם לְ֭בַדָּם נִתְּנָ֣ה הָאָ֑רֶץ וְלֹא־ עָ֖בַר זָ֣ר בְּתוֹכָֽם׃

VULC ²⁰ Cunctis diebus suis impius superbit,
et numerus annorum incertus est tyrannidis ejus.

WLC ²⁰ כָּל־ יְמֵ֣י רָ֭שָׁע ה֣וּא מִתְחוֹלֵ֑ל וּמִסְפַּ֥ר שָׁ֝נִ֗ים נִצְפְּנ֥וּ לֶעָרִֽיץ׃

VULC ²¹ Sonitus terroris semper in auribus illius :
et cum pax sit, ille semper insidias suspicatur.

WLC ²¹ קוֹל־ פְּחָדִ֥ים בְּאָזְנָ֑יו בַּ֝שָּׁל֗וֹם שׁוֹדֵ֥ד יְבוֹאֶֽנּוּ׃

VULC ²² Non credit quod reverti possit de tenebris ad lucem,
circumspectans undique gladium.

WLC ²² לֹא־ יַאֲמִ֣ין שׁ֭וּב מִנִּי־ חֹ֑שֶׁךְ ה֣וּא אֱלֵי־ חָֽרֶב׃

VULC ²³ Cum se moverit ad quærendum panem,
novit quod paratus sit in manu ejus tenebrarum dies.

WLC ²³ נֹ֘דֵ֤ד ה֣וּא לַלֶּ֣חֶם אַיֵּ֑ה יָדַ֓ע ׀ כִּֽי־ נָכ֖וֹן בְּיָד֣וֹ יֽוֹם־ חֹֽשֶׁךְ׃

VULC ²⁴ Terrebit eum tribulatio,
et angustia vallabit eum,
sicut regem qui præparatur ad prælium.

WLC ²⁴ יְֽ֭בַעֲתֻהוּ צַ֣ר וּמְצוּקָ֑ה תִּ֝תְקְפֵ֗הוּ כְּמֶ֤לֶךְ ׀ עָתִ֬יד לַכִּידֽוֹר׃

VULC ²⁵ Tetendit enim adversus Deum manum suam,
et contra Omnipotentem roboratus est.

WLC ²⁵ כִּֽי־ נָטָ֣ה אֶל־ אֵ֣ל יָד֑וֹ וְאֶל־ שַׁ֝דַּ֗י יִתְגַּבָּֽר׃

VULC ²⁶ Cucurrit adversus eum erecto collo,
et pingui cervice armatus est.

WLC ²⁶ יָר֣וּץ אֵלָ֣יו בְּצַוָּ֑אר בַּ֝עֲבִ֗י גַּבֵּ֥י מָֽגִנָּֽיו׃

VULC ²⁷ Operuit faciem ejus crassitudo,
et de lateribus ejus arvina dependet.

WLC ²⁷ כִּֽי־ כִסָּ֣ה פָנָ֣יו בְּחֶלְבּ֑וֹ וַיַּ֖עַשׂ פִּימָ֣ה עֲלֵי־ כָֽסֶל׃

VULC ²⁸ Habitavit in civitatibus desolatis,
et in domibus desertis, quæ in tumulos sunt redactæ.

WLC ²⁸ וַיִּשְׁכּ֤וֹן ׀ עָ֘רִ֤ים נִכְחָד֗וֹת בָּ֭תִּים לֹא־ יֵ֣שְׁבוּ לָ֑מוֹ אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים׃

VULC ²⁹ Non ditabitur, nec perseverabit substantia ejus,
nec mittet in terra radicem suam.

WLC ²⁹ לֹֽא־ יֶ֭עְשַׁר וְלֹא־ יָק֣וּם חֵיל֑וֹ וְלֹֽא־ יִטֶּ֖ה לָאָ֣רֶץ מִנְלָֽם׃

VULC ³⁰ Non recedet de tenebris :
ramos ejus arefaciet flamma,
et auferetur spiritu oris sui.

WLC ³⁰ לֹֽא־ יָס֨וּר ׀ מִנִּי־ חֹ֗שֶׁךְ יֹֽ֭נַקְתּוֹ תְּיַבֵּ֣שׁ שַׁלְהָ֑בֶת וְ֝יָס֗וּר בְּר֣וּחַ פִּֽיו׃

VULC ³¹ Non credet, frustra errore deceptus,
quod aliquo pretio redimendus sit.

WLC ³¹ אַל־ יַאֲמֵ֣ן נִתְעָ֑ה כִּי־ שָׁ֝֗וְא תִּהְיֶ֥ה תְמוּרָתֽוֹ׃

VULC ³² Antequam dies ejus impleantur peribit,
et manus ejus arescent.

WLC ³² בְּֽלֹא־ י֭וֹמוֹ תִּמָּלֵ֑א וְ֝כִפָּת֗וֹ לֹ֣א רַעֲנָֽנָה׃

VULC ³³ Lædetur quasi vinea in primo flore botrus ejus,
et quasi oliva projiciens florem suum.

WLC ³³ יַחְמֹ֣ס כַּגֶּ֣פֶן בִּסְר֑וֹ וְיַשְׁלֵ֥ךְ כַּ֝זַּ֗יִת נִצָּתֽוֹ׃

VULC ³⁴ Congregatio enim hypocritæ sterilis,
et ignis devorabit tabernacula eorum qui munera libenter accipiunt.

WLC ³⁴ כִּֽי־ עֲדַ֣ת חָנֵ֣ף גַּלְמ֑וּד וְ֝אֵ֗שׁ אָכְלָ֥ה אָֽהֳלֵי־ שֹֽׁחַד׃

VULC ³⁵ Concepit dolorem, et peperit iniquitatem,
et uterus ejus præparat dolos.]

WLC ³⁵ הָרֹ֣ה עָ֭מָל וְיָ֣לֹד אָ֑וֶן וּ֝בִטְנָ֗ם תָּכִ֥ין מִרְמָֽה׃