VULC ¹ Respondens autem Job, dixit :

WLC ¹ וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃

VULC ² [Audivi frequenter talia :
consolatores onerosi omnes vos estis.

WLC ² שָׁמַ֣עְתִּי כְאֵ֣לֶּה רַבּ֑וֹת מְנַחֲמֵ֖י עָמָ֣ל כֻּלְּכֶֽם׃

VULC ³ Numquid habebunt finem verba ventosa ?
aut aliquid tibi molestum est, si loquaris ?

WLC ³ הֲקֵ֥ץ לְדִבְרֵי־ ר֑וּחַ א֥וֹ מַה־ יַּ֝מְרִֽיצְךָ֗ כִּ֣י תַעֲנֶֽה׃

VULC ⁴ Poteram et ego similia vestri loqui,
atque utinam esset anima vestra pro anima mea :

WLC ⁴ גַּ֤ם ׀ אָנֹכִי֮ כָּכֶ֪ם אֲדַ֫בֵּ֥רָה ל֤וּ־ יֵ֪שׁ נַפְשְׁכֶ֡ם תַּ֤חַת נַפְשִׁ֗י אַחְבִּ֣ירָה עֲלֵיכֶ֣ם בְּמִלִּ֑ים וְאָנִ֥יעָה עֲ֝לֵיכֶ֗ם בְּמ֣וֹ רֹאשִֽׁי׃

VULC ⁵ consolarer et ego vos sermonibus,
et moverem caput meum super vos ;

WLC ⁵ אֲאַמִּצְכֶ֥ם בְּמוֹ־ פִ֑י וְנִ֖יד שְׂפָתַ֣י יַחְשֹֽׂךְ׃

VULC ⁶ roborarem vos ore meo,
et moverem labia mea, quasi parcens vobis.

WLC ⁶ אִֽם־ אֲ֭דַבְּרָה לֹא־ יֵחָשֵׂ֣ךְ כְּאֵבִ֑י וְ֝אַחְדְּלָ֗ה מַה־ מִנִּ֥י יַהֲלֹֽךְ׃

VULC ⁷ Sed quid agam ? Si locutus fuero, non quiescet dolor meus,
et si tacuero, non recedet a me.

WLC ⁷ אַךְ־ עַתָּ֥ה הֶלְאָ֑נִי הֲ֝שִׁמּ֗וֹתָ כָּל־ עֲדָתִֽי׃

VULC ⁸ Nunc autem oppressit me dolor meus,
et in nihilum redacti sunt omnes artus mei.

WLC ⁸ וַֽ֭תִּקְמְטֵנִי לְעֵ֣ד הָיָ֑ה וַיָּ֥קָם בִּ֥י כַ֝חֲשִׁ֗י בְּפָנַ֥י יַעֲנֶֽה׃

VULC ⁹ Rugæ meæ testimonium dicunt contra me,
et suscitatur falsiloquus adversus faciem meam, contradicens mihi.

WLC ⁹ אַפּ֤וֹ טָרַ֨ף ׀ וַֽיִּשְׂטְמֵ֗נִי חָרַ֣ק עָלַ֣י בְּשִׁנָּ֑יו צָרִ֓י ׀ יִלְט֖וֹשׁ עֵינָ֣יו לִֽי׃

VULC ¹⁰ Collegit furorem suum in me,
et comminans mihi, infremuit contra me dentibus suis :
hostis meus terribilibus oculis me intuitus est.

WLC ¹⁰ פָּעֲר֬וּ עָלַ֨י ׀ בְּפִיהֶ֗ם בְּ֭חֶרְפָּה הִכּ֣וּ לְחָיָ֑י יַ֝֗חַד עָלַ֥י יִתְמַלָּאֽוּן׃

VULC ¹¹ Aperuerunt super me ora sua,
et exprobrantes percusserunt maxillam meam :
satiati sunt pœnis meis.

WLC ¹¹ יַסְגִּירֵ֣נִי אֵ֭ל אֶ֣ל עֲוִ֑יל וְעַל־ יְדֵ֖י רְשָׁעִ֣ים יִרְטֵֽנִי׃

VULC ¹² Conclusit me Deus apud iniquum,
et manibus impiorum me tradidit.

WLC ¹² שָׁ֘לֵ֤ו הָיִ֨יתִי ׀ וַֽיְפַרְפְּרֵ֗נִי וְאָחַ֣ז בְּ֭עָרְפִּי וַֽיְפַצְפְּצֵ֑נִי וַיְקִימֵ֥נִי ל֝֗וֹ לְמַטָּרָֽה׃

VULC ¹³ Ego ille quondam opulentus, repente contritus sum :
tenuit cervicem meam, confregit me,
et posuit me sibi quasi in signum.

WLC ¹³ יָ֘סֹ֤בּוּ עָלַ֨י ׀ רַבָּ֗יו יְפַלַּ֣ח כִּ֭לְיוֹתַי וְלֹ֣א יַחְמ֑וֹל יִשְׁפֹּ֥ךְ לָ֝אָ֗רֶץ מְרֵרָֽתִי׃

VULC ¹⁴ Circumdedit me lanceis suis ;
convulneravit lumbos meos :
non pepercit, et effudit in terra viscera mea.

WLC ¹⁴ יִפְרְצֵ֣נִי פֶ֭רֶץ עַל־ פְּנֵי־ פָ֑רֶץ יָרֻ֖ץ עָלַ֣י כְּגִבּֽוֹר׃

VULC ¹⁵ Concidit me vulnere super vulnus :
irruit in me quasi gigas.

WLC ¹⁵ שַׂ֣ק תָּ֭פַרְתִּי עֲלֵ֣י גִלְדִּ֑י וְעֹלַ֖לְתִּי בֶעָפָ֣ר קַרְנִֽי׃

VULC ¹⁶ Saccum consui super cutem meam,
et operui cinere carnem meam.

WLC ¹⁶ פָּנַ֣י מִנִּי־ בֶ֑כִי וְעַ֖ל עַפְעַפַּ֣י צַלְמָֽוֶת׃

VULC ¹⁷ Facies mea intumuit a fletu,
et palpebræ meæ caligaverunt.

WLC ¹⁷ עַ֭ל לֹא־ חָמָ֣ס בְּכַפָּ֑י וּֽתְפִלָּתִ֥י זַכָּֽה׃

VULC ¹⁸ Hæc passus sum absque iniquitate manus meæ,
cum haberem mundas ad Deum preces.

WLC ¹⁸ אֶ֭רֶץ אַל־ תְּכַסִּ֣י דָמִ֑י וְֽאַל־ יְהִ֥י מָ֝ק֗וֹם לְזַעֲקָתִֽי׃

VULC ¹⁹ Terra, ne operias sanguinem meum,
neque inveniat in te locum latendi clamor meus :

WLC ¹⁹ גַּם־ עַ֭תָּה הִנֵּה־ בַשָּׁמַ֣יִם עֵדִ֑י וְ֝שָׂהֲדִ֗י בַּמְּרוֹמִֽים׃

VULC ²⁰ ecce enim in cælo testis meus,
et conscius meus in excelsis.

WLC ²⁰ מְלִיצַ֥י רֵעָ֑י אֶל־ אֱ֝ל֗וֹהַ דָּלְפָ֥ה עֵינִֽי׃

VULC ²¹ Verbosi amici mei :
ad Deum stillat oculus meus :

WLC ²¹ וְיוֹכַ֣ח לְגֶ֣בֶר עִם־ אֱל֑וֹהַּ וּֽבֶן־ אָדָ֥ם לְרֵעֵֽהוּ׃

VULC ²² atque utinam sic judicaretur vir cum Deo,
quomodo judicatur filius hominis cum collega suo.

WLC ²² כִּֽי־ שְׁנ֣וֹת מִסְפָּ֣ר יֶאֱתָ֑יוּ וְאֹ֖רַח לֹא־ אָשׁ֣וּב אֶהֱלֹֽךְ׃

VULC ²³ Ecce enim breves anni transeunt,
et semitam per quam non revertar ambulo.]