VULC ¹ Respondens autem Job, ait :

WLC ¹ וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃

VULC ² [Nunc quoque in amaritudine est sermo meus,
et manus plagæ meæ aggravata est super gemitum meum.

WLC ² גַּם־ הַ֭יּוֹם מְרִ֣י שִׂחִ֑י יָ֝דִ֗י כָּבְדָ֥ה עַל־ אַנְחָתִֽי׃

VULC ³ Quis mihi tribuat ut cognoscam et inveniam illum,
et veniam usque ad solium ejus ?

WLC ³ מִֽי־ יִתֵּ֣ן יָ֭דַעְתִּי וְאֶמְצָאֵ֑הוּ אָ֝ב֗וֹא עַד־ תְּכוּנָתֽוֹ׃

VULC ⁴ Ponam coram eo judicium,
et os meum replebo increpationibus :

WLC ⁴ אֶעֶרְכָ֣ה לְפָנָ֣יו מִשְׁפָּ֑ט וּ֝פִ֗י אֲמַלֵּ֥א תוֹכָחֽוֹת׃

VULC ⁵ ut sciam verba quæ mihi respondeat,
et intelligam quid loquatur mihi.

WLC ⁵ אֵ֭דְעָה מִלִּ֣ים יַעֲנֵ֑נִי וְ֝אָבִ֗ינָה מַה־ יֹּ֥אמַר לִֽי׃

VULC ⁶ Nolo multa fortitudine contendat mecum,
nec magnitudinis suæ mole me premat.

WLC ⁶ הַבְּרָב־ כֹּ֭חַ יָרִ֣יב עִמָּדִ֑י לֹ֥א אַךְ־ ה֝֗וּא יָשִׂ֥ם בִּֽי׃

VULC ⁷ Proponat æquitatem contra me,
et perveniat ad victoriam judicium meum.

WLC ⁷ שָׁ֗ם יָ֭שָׁר נוֹכָ֣ח עִמּ֑וֹ וַאֲפַלְּטָ֥ה לָ֝נֶ֗צַח מִשֹּׁפְטִֽי׃

VULC ⁸ Si ad orientem iero, non apparet ;
si ad occidentem, non intelligam eum.

WLC ⁸ הֵ֤ן קֶ֣דֶם אֶהֱלֹ֣ךְ וְאֵינֶ֑נּוּ וְ֝אָח֗וֹר וְֽלֹא־ אָבִ֥ין לֽוֹ׃

VULC ⁹ Si ad sinistram, quid agam ? non apprehendam eum ;
si me vertam ad dexteram, non videbo illum.

WLC ⁹ שְׂמֹ֣אול בַּעֲשֹׂת֣וֹ וְלֹא־ אָ֑חַז יַעְטֹ֥ף יָ֝מִ֗ין וְלֹ֣א אֶרְאֶֽה׃

VULC ¹⁰ Ipse vero scit viam meam,
et probavit me quasi aurum quod per ignem transit.

WLC ¹⁰ כִּֽי־ יָ֭דַע דֶּ֣רֶךְ עִמָּדִ֑י בְּ֝חָנַ֗נִי כַּזָּהָ֥ב אֵצֵֽא׃

VULC ¹¹ Vestigia ejus secutus est pes meus :
viam ejus custodivi, et non declinavi ex ea.

WLC ¹¹ בַּ֭אֲשֻׁרוֹ אָחֲזָ֣ה רַגְלִ֑י דַּרְכּ֖וֹ שָׁמַ֣רְתִּי וְלֹא־ אָֽט׃

VULC ¹² A mandatis labiorum ejus non recessi,
et in sinu meo abscondi verba oris ejus.

WLC ¹² מִצְוַ֣ת שְׂ֭פָתָיו וְלֹ֣א אָמִ֑ישׁ מֵ֝חֻקִּ֗י צָפַ֥נְתִּי אִמְרֵי־ פִֽיו׃

VULC ¹³ Ipse enim solus est, et nemo avertere potest cogitationem ejus :
et anima ejus quodcumque voluit, hoc fecit.

WLC ¹³ וְה֣וּא בְ֭אֶחָד וּמִ֣י יְשִׁיבֶ֑נּוּ וְנַפְשׁ֖וֹ אִוְּתָ֣ה וַיָּֽעַשׂ׃

VULC ¹⁴ Cum expleverit in me voluntatem suam,
et alia multa similia præsto sunt ei.

WLC ¹⁴ כִּ֭י יַשְׁלִ֣ים חֻקִּ֑י וְכָהֵ֖נָּה רַבּ֣וֹת עִמּֽוֹ׃

VULC ¹⁵ Et idcirco a facie ejus turbatus sum,
et considerans eum, timore sollicitor.

WLC ¹⁵ עַל־ כֵּ֭ן מִפָּנָ֣יו אֶבָּהֵ֑ל אֶ֝תְבּוֹנֵ֗ן וְאֶפְחַ֥ד מִמֶּֽנּוּ׃

VULC ¹⁶ Deus mollivit cor meum,
et Omnipotens conturbavit me.

WLC ¹⁶ וְ֭אֵל הֵרַ֣ךְ לִבִּ֑י וְ֝שַׁדַּ֗י הִבְהִילָֽנִי׃

VULC ¹⁷ Non enim perii propter imminentes tenebras,
nec faciem meam operuit caligo.]

WLC ¹⁷ כִּֽי־ לֹ֣א נִ֭צְמַתִּי מִפְּנֵי־ חֹ֑שֶׁךְ וּ֝מִפָּנַ֗י כִּסָּה־ אֹֽפֶל׃