VULC ¹ [Super hoc expavit cor meum,
et emotum est de loco suo.

WLC ¹ אַף־ לְ֭זֹאת יֶחֱרַ֣ד לִבִּ֑י וְ֝יִתַּ֗ר מִמְּקוֹמֽוֹ׃

VULC ² Audite auditionem in terrore vocis ejus,
et sonum de ore illius procedentem.

WLC ² שִׁמְע֤וּ שָׁמ֣וֹעַ בְּרֹ֣גֶז קֹל֑וֹ וְ֝הֶ֗גֶה מִפִּ֥יו יֵצֵֽא׃

VULC ³ Subter omnes cælos ipse considerat,
et lumen illius super terminos terræ.

WLC ³ תַּֽחַת־ כָּל־ הַשָּׁמַ֥יִם יִשְׁרֵ֑הוּ וְ֝אוֹר֗וֹ עַל־ כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃

VULC ⁴ Post eum rugiet sonitus ;
tonabit voce magnitudinis suæ :
et non investigabitur, cum audita fuerit vox ejus.

WLC ⁴ אַחֲרָ֤יו ׀ יִשְׁאַג־ ק֗וֹל יַ֭רְעֵם בְּק֣וֹל גְּאוֹנ֑וֹ וְלֹ֥א יְ֝עַקְּבֵ֗ם כִּֽי־ יִשָּׁמַ֥ע קוֹלֽוֹ׃

VULC ⁵ Tonabit Deus in voce sua mirabiliter,
qui facit magna et inscrutabilia ;

WLC ⁵ יַרְעֵ֤ם אֵ֣ל בְּ֭קוֹלוֹ נִפְלָא֑וֹת עֹשֶׂ֥ה גְ֝דֹל֗וֹת וְלֹ֣א נֵדָֽע׃

VULC ⁶ qui præcipit nivi ut descendat in terram,
et hiemis pluviis, et imbri fortitudinis suæ ;

WLC ⁶ כִּ֤י לַשֶּׁ֨לַג ׀ יֹאמַ֗ר הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ וְגֶ֥שֶׁם מָטָ֑ר וְ֝גֶ֗שֶׁם מִטְר֥וֹת עֻזּֽוֹ׃

VULC ⁷ qui in manu omnium hominum signat,
ut noverint singuli opera sua.

WLC ⁷ בְּיַד־ כָּל־ אָדָ֥ם יַחְתּ֑וֹם לָ֝דַ֗עַת כָּל־ אַנְשֵׁ֥י מַעֲשֵֽׂהוּ׃

VULC ⁸ Ingredietur bestia latibulum,
et in antro suo morabitur.

WLC ⁸ וַתָּבֹ֣א חַיָּ֣ה בְמוֹ־ אָ֑רֶב וּבִמְע֖וֹנֹתֶ֣יהָ תִשְׁכֹּֽן׃

VULC ⁹ Ab interioribus egredietur tempestas,
et ab Arcturo frigus.

WLC ⁹ מִן־ הַ֭חֶדֶר תָּב֣וֹא סוּפָ֑ה וּֽמִמְּזָרִ֥ים קָרָֽה׃

VULC ¹⁰ Flante Deo, concrescit gelu,
et rursum latissimæ funduntur aquæ.

WLC ¹⁰ מִנִּשְׁמַת־ אֵ֥ל יִתֶּן־ קָ֑רַח וְרֹ֖חַב מַ֣יִם בְּמוּצָֽק׃

VULC ¹¹ Frumentum desiderat nubes,
et nubes spargunt lumen suum.

WLC ¹¹ אַף־ בְּ֭רִי יַטְרִ֣יחַ עָ֑ב יָ֝פִ֗יץ עֲנַ֣ן אוֹרֽוֹ׃

VULC ¹² Quæ lustrant per circuitum,
quocumque eas voluntas gubernantis duxerit,
ad omne quod præceperit illis super faciem orbis terrarum :

WLC ¹² וְה֤וּא מְסִבּ֨וֹת ׀ מִתְהַפֵּ֣ךְ לְפָעֳלָ֑ם כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם ׀ עַל־ פְּנֵ֖י תֵבֵ֣ל אָֽרְצָה׃

VULC ¹³ sive in una tribu, sive in terra sua,
sive in quocumque loco misericordiæ suæ
eas jusserit inveniri.

WLC ¹³ אִם־ לְשֵׁ֥בֶט אִם־ לְאַרְצ֑וֹ אִם־ לְ֝חֶ֗סֶד יַמְצִאֵֽהוּ׃

VULC ¹⁴ Ausculta hæc, Job :
sta, et considera mirabilia Dei.

WLC ¹⁴ הַאֲזִ֣ינָה זֹּ֣את אִיּ֑וֹב עֲ֝מֹ֗ד וְהִתְבּוֹנֵ֤ן ׀ נִפְלְא֬וֹת אֵֽל׃

VULC ¹⁵ Numquid scis quando præceperit Deus pluviis,
ut ostenderent lucem nubium ejus ?

WLC ¹⁵ הֲ֭תֵדַע בְּשׂוּם־ אֱל֣וֹהַּ עֲלֵיהֶ֑ם וְ֝הוֹפִ֗יעַ א֣וֹר עֲנָנֽוֹ׃

VULC ¹⁶ Numquid nosti semitas nubium magnas,
et perfectas scientias ?

WLC ¹⁶ הֲ֭תֵדַע עַל־ מִפְלְשֵׂי־ עָ֑ב מִ֝פְלְא֗וֹת תְּמִ֣ים דֵּעִֽים׃

VULC ¹⁷ Nonne vestimenta tua calida sunt,
cum perflata fuerit terra austro ?

WLC ¹⁷ אֲשֶׁר־ בְּגָדֶ֥יךָ חַמִּ֑ים בְּהַשְׁקִ֥ט אֶ֝֗רֶץ מִדָּרֽוֹם׃

VULC ¹⁸ Tu forsitan cum eo fabricatus es cælos,
qui solidissimi quasi ære fusi sunt.

WLC ¹⁸ תַּרְקִ֣יעַ עִ֭מּוֹ לִשְׁחָקִ֑ים חֲ֝זָקִ֗ים כִּרְאִ֥י מוּצָֽק׃

VULC ¹⁹ Ostende nobis quid dicamus illi :
nos quippe involvimur tenebris.

WLC ¹⁹ ה֭וֹדִיעֵנוּ מַה־ נֹּ֣אמַר ל֑וֹ לֹ֥א־ נַ֝עֲרֹ֗ךְ מִפְּנֵי־ חֹֽשֶׁךְ׃

VULC ²⁰ Quis narrabit ei quæ loquor ?
etiam si locutus fuerit homo, devorabitur.

WLC ²⁰ הַֽיְסֻפַּר־ ל֭וֹ כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר אִֽם־ אָ֥מַר אִ֝֗ישׁ כִּ֣י יְבֻלָּֽע׃

VULC ²¹ At nunc non vident lucem :
subito aër cogetur in nubes,
et ventus transiens fugabit eas.

WLC ²¹ וְעַתָּ֤ה ׀ לֹ֘א רָ֤אוּ א֗וֹר בָּהִ֣יר ה֭וּא בַּשְּׁחָקִ֑ים וְר֥וּחַ עָ֝בְרָ֗ה וַֽתְּטַהֲרֵֽם׃

VULC ²² Ab aquilone aurum venit,
et ad Deum formidolosa laudatio.

WLC ²² מִ֭צָּפוֹן זָהָ֣ב יֶֽאֱתֶ֑ה עַל־ אֱ֝ל֗וֹהַּ נ֣וֹרָא הֽוֹד׃

VULC ²³ Digne eum invenire non possumus :
magnus fortitudine, et judicio, et justitia :
et enarrari non potest.

WLC ²³ שַׁדַּ֣י לֹֽא־ מְ֭צָאנֻהוּ שַׂגִּיא־ כֹ֑חַ וּמִשְׁפָּ֥ט וְרֹב־ צְ֝דָקָ֗ה לֹ֣א יְעַנֶּֽה׃

VULC ²⁴ Ideo timebunt eum viri,
et non audebunt contemplari omnes qui sibi videntur esse sapientes.]

WLC ²⁴ לָ֭כֵן יְרֵא֣וּהוּ אֲנָשִׁ֑ים לֹֽא־ יִ֝רְאֶ֗ה כָּל־ חַכְמֵי־ לֵֽב׃