VULC ¹ [Voca ergo, si est qui tibi respondeat,
et ad aliquem sanctorum convertere.

WLC ¹ קְֽרָא־ נָ֭א הֲיֵ֣שׁ עוֹנֶ֑ךָּ וְאֶל־ מִ֖י מִקְּדֹשִׁ֣ים תִּפְנֶֽה׃

VULC ² Vere stultum interficit iracundia,
et parvulum occidit invidia.

WLC ² כִּֽי־ לֶֽ֭אֱוִיל יַהֲרָג־ כָּ֑עַשׂ וּ֝פֹתֶ֗ה תָּמִ֥ית קִנְאָֽה׃

VULC ³ Ego vidi stultum firma radice,
et maledixi pulchritudini ejus statim.

WLC ³ אֲ‍ֽנִי־ רָ֭אִיתִי אֱוִ֣יל מַשְׁרִ֑ישׁ וָאֶקּ֖וֹב נָוֵ֣הוּ פִתְאֹֽם׃

VULC ⁴ Longe fient filii ejus a salute,
et conterentur in porta,
et non erit qui eruat.

WLC ⁴ יִרְחֲק֣וּ בָנָ֣יו מִיֶּ֑שַׁע וְיִֽדַּכְּא֥וּ בַ֝שַּׁ֗עַר וְאֵ֣ין מַצִּֽיל׃

VULC ⁵ Cujus messem famelicus comedet,
et ipsum rapiet armatus,
et bibent sitientes divitias ejus.

WLC ⁵ אֲשֶׁ֤ר קְצִיר֨וֹ ׀ רָ֘עֵ֤ב יֹאכֵ֗ל וְאֶֽל־ מִצִּנִּ֥ים יִקָּחֵ֑הוּ וְשָׁאַ֖ף צַמִּ֣ים חֵילָֽם׃

VULC ⁶ Nihil in terra sine causa fit,
et de humo non oritur dolor.

WLC ⁶ כִּ֤י ׀ לֹא־ יֵצֵ֣א מֵעָפָ֣ר אָ֑וֶן וּ֝מֵאֲדָמָ֗ה לֹא־ יִצְמַ֥ח עָמָֽל׃

VULC ⁷ Homo nascitur ad laborem,
et avis ad volatum.

WLC ⁷ כִּֽי־ אָ֭דָם לְעָמָ֣ל יוּלָּ֑ד וּבְנֵי־ רֶ֝֗שֶׁף יַגְבִּ֥יהוּ עֽוּף׃

VULC ⁸ Quam ob rem ego deprecabor Dominum,
et ad Deum ponam eloquium meum :

WLC ⁸ אוּלָ֗ם אֲ֭נִי אֶדְרֹ֣שׁ אֶל־ אֵ֑ל וְאֶל־ אֱ֝לֹהִ֗ים אָשִׂ֥ים דִּבְרָתִֽי׃

VULC ⁹ qui facit magna et inscrutabilia,
et mirabilia absque numero ;

WLC ⁹ עֹשֶׂ֣ה גְ֭דֹלוֹת וְאֵ֣ין חֵ֑קֶר נִ֝פְלָא֗וֹת עַד־ אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃

VULC ¹⁰ qui dat pluviam super faciem terræ,
et irrigat aquis universa ;

WLC ¹⁰ הַנֹּתֵ֣ן מָ֭טָר עַל־ פְּנֵי־ אָ֑רֶץ וְשֹׁ֥לֵֽחַ מַ֝יִם עַל־ פְּנֵ֥י חוּצֽוֹת׃

VULC ¹¹ qui ponit humiles in sublime,
et mœrentes erigit sospitate ;

WLC ¹¹ לָשׂ֣וּם שְׁפָלִ֣ים לְמָר֑וֹם וְ֝קֹדְרִ֗ים שָׂ֣גְבוּ יֶֽשַׁע׃

VULC ¹² qui dissipat cogitationes malignorum,
ne possint implere manus eorum quod cœperant ;

WLC ¹² מֵ֭פֵר מַחְשְׁב֣וֹת עֲרוּמִ֑ים וְֽלֹא־ תַעֲשֶׂ֥ינָה יְ֝דֵיהֶ֗ם תּוּשִׁיָּֽה׃

VULC ¹³ qui apprehendit sapientes in astutia eorum,
et consilium pravorum dissipat.

WLC ¹³ לֹכֵ֣ד חֲכָמִ֣ים בְּעָרְמָ֑ם וַעֲצַ֖ת נִפְתָּלִ֣ים נִמְהָֽרָה׃

VULC ¹⁴ Per diem incurrent tenebras,
et quasi in nocte, sic palpabunt in meridie.

WLC ¹⁴ יוֹמָ֥ם יְפַגְּשׁוּ־ חֹ֑שֶׁךְ וְ֝כַלַּ֗יְלָה יְֽמַשְׁשׁ֥וּ בַֽצָּהֳרָֽיִם׃

VULC ¹⁵ Porro salvum faciet egenum a gladio oris eorum,
et de manu violenti pauperem.

WLC ¹⁵ וַיֹּ֣שַׁע מֵ֭חֶרֶב מִפִּיהֶ֑ם וּמִיַּ֖ד חָזָ֣ק אֶבְיֽוֹן׃

VULC ¹⁶ Et erit egeno spes ;
iniquitas autem contrahet os suum.

WLC ¹⁶ וַתְּהִ֣י לַדַּ֣ל תִּקְוָ֑ה וְ֝עֹלָ֗תָה קָ֣פְצָה פִּֽיהָ׃

VULC ¹⁷ Beatus homo qui corripitur a Deo :
increpationem ergo Domini ne reprobes :

WLC ¹⁷ הִנֵּ֤ה אַשְׁרֵ֣י אֱ֭נוֹשׁ יוֹכִחֶ֣נּֽוּ אֱל֑וֹהַּ וּמוּסַ֥ר שַׁ֝דַּ֗י אַל־ תִּמְאָֽס׃

VULC ¹⁸ quia ipse vulnerat, et medetur ;
percutit, et manus ejus sanabunt.

WLC ¹⁸ כִּ֤י ה֣וּא יַכְאִ֣יב וְיֶחְבָּ֑שׁ יִ֝מְחַ֗ץ תִּרְפֶּֽינָה׃

VULC ¹⁹ In sex tribulationibus liberabit te,
et in septima non tanget te malum.

WLC ¹⁹ בְּשֵׁ֣שׁ צָ֭רוֹת יַצִּילֶ֑ךָּ וּבְשֶׁ֓בַע ׀ לֹא־ יִגַּ֖ע בְּךָ֣ רָֽע׃

VULC ²⁰ In fame eruet te de morte,
et in bello de manu gladii.

WLC ²⁰ בְּ֭רָעָב פָּֽדְךָ֣ מִמָּ֑וֶת וּ֝בְמִלְחָמָ֗ה מִ֣ידֵי חָֽרֶב׃

VULC ²¹ A flagello linguæ absconderis,
et non timebis calamitatem cum venerit.

WLC ²¹ בְּשׁ֣וֹט לָ֭שׁוֹן תֵּחָבֵ֑א וְֽלֹא־ תִירָ֥א מִ֝שֹּׁ֗ד כִּ֣י יָבֽוֹא׃

VULC ²² In vastitate et fame ridebis,
et bestias terræ non formidabis.

WLC ²² לְשֹׁ֣ד וּלְכָפָ֣ן תִּשְׂחָ֑ק וּֽמֵחַיַּ֥ת הָ֝אָ֗רֶץ אַל־ תִּירָֽא׃

VULC ²³ Sed cum lapidibus regionum pactum tuum,
et bestiæ terræ pacificæ erunt tibi.

WLC ²³ כִּ֤י עִם־ אַבְנֵ֣י הַשָּׂדֶ֣ה בְרִיתֶ֑ךָ וְחַיַּ֥ת הַ֝שָּׂדֶ֗ה הָשְׁלְמָה־ לָֽךְ׃

VULC ²⁴ Et scies quod pacem habeat tabernaculum tuum ;
et visitans speciem tuam, non peccabis.

WLC ²⁴ וְֽ֭יָדַעְתָּ כִּי־ שָׁל֣וֹם אָהֳלֶ֑ךָ וּֽפָקַדְתָּ֥ נָ֝וְךָ וְלֹ֣א תֶחֱטָֽא׃

VULC ²⁵ Scies quoque quoniam multiplex erit semen tuum,
et progenies tua quasi herba terræ.

WLC ²⁵ וְֽ֭יָדַעְתָּ כִּי־ רַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ וְ֝צֶאֱצָאֶ֗יךָ כְּעֵ֣שֶׂב הָאָֽרֶץ׃

VULC ²⁶ Ingredieris in abundantia sepulchrum,
sicut infertur acervus tritici in tempore suo.

WLC ²⁶ תָּב֣וֹא בְכֶ֣לַח אֱלֵי־ קָ֑בֶר כַּעֲל֖וֹת גָּדִ֣ישׁ בְּעִתּֽוֹ׃

VULC ²⁷ Ecce hoc, ut investigavimus, ita est :
quod auditum, mente pertracta.]

WLC ²⁷ הִנֵּה־ זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־ הִ֑יא שְׁ֝מָעֶ֗נָּה וְאַתָּ֥ה דַֽע־ לָֽךְ׃