Lueur.org - Un éclairage sur la foi

Comparer

Lamentations 3

VULC 1 [Ego vir videns paupertatem meam
in virga indignationis ejus.

WLC 1 אֲנִ֤י הַגֶּ֙בֶר֙ רָאָ֣ה עֳנִ֔י בְּשֵׁ֖בֶט עֶבְרָתֽוֹ׃

VULC 2 Me minavit, et adduxit in tenebras,
et non in lucem.

WLC 2 אוֹתִ֥י נָהַ֛ג וַיֹּלַ֖ךְ חֹ֥שֶׁךְ וְלֹא־ אֽוֹר׃

VULC 3 Tantum in me vertit et convertit
manum suam tota die.

WLC 3 אַ֣ךְ בִּ֥י יָשֻׁ֛ב יַהֲפֹ֥ךְ יָד֖וֹ כָּל־ הַיּֽוֹם׃

VULC 4 Vetustam fecit pellem meam et carnem meam ;
contrivit ossa mea.

WLC 4 בִּלָּ֤ה בְשָׂרִי֙ וְעוֹרִ֔י שִׁבַּ֖ר עַצְמוֹתָֽי׃

VULC 5 Ædificavit in gyro meo, et circumdedit me
felle et labore.

WLC 5 בָּנָ֥ה עָלַ֛י וַיַּקַּ֖ף רֹ֥אשׁ וּתְלָאָֽה׃

VULC 6 In tenebrosis collocavit me,
quasi mortuos sempiternos.

WLC 6 בְּמַחֲשַׁכִּ֥ים הוֹשִׁיבַ֖נִי כְּמֵתֵ֥י עוֹלָֽם׃

VULC 7 Circumædificavit adversum me, ut non egrediar ;
aggravavit compedem meum.

WLC 7 גָּדַ֧ר בַּעֲדִ֛י וְלֹ֥א אֵצֵ֖א הִכְבִּ֥יד נְחָשְׁתִּֽי׃

VULC 8 Sed et cum clamavero, et rogavero,
exclusit orationem meam.

WLC 8 גַּ֣ם כִּ֤י אֶזְעַק֙ וַאֲשַׁוֵּ֔עַ שָׂתַ֖ם תְּפִלָּתִֽי׃

VULC 9 Conclusit vias meas lapidibus quadris ;
semitas meas subvertit.

WLC 9 גָּדַ֤ר דְּרָכַי֙ בְּגָזִ֔ית נְתִיבֹתַ֖י עִוָּֽה׃

VULC 10 Ursus insidians factus est mihi,
leo in absconditis.

WLC 10 דֹּ֣ב אֹרֵ֥ב הוּא֙ לִ֔י בְּמִסְתָּרִֽים׃

VULC 11 Semitas meas subvertit, et confregit me ;
posuit me desolatam.

WLC 11 דְּרָכַ֥י סוֹרֵ֛ר וַֽיְפַשְּׁחֵ֖נִי שָׂמַ֥נִי שֹׁמֵֽם׃

VULC 12 Tetendit arcum suum, et posuit me
quasi signum ad sagittam.

WLC 12 דָּרַ֤ךְ קַשְׁתוֹ֙ וַיַּצִּיבֵ֔נִי כַּמַּטָּרָ֖א לַחֵֽץ׃

VULC 13 Misit in renibus meis
filias pharetræ suæ.

WLC 13 הֵבִיא֙ בְּכִלְיוֹתָ֔י בְּנֵ֖י אַשְׁפָּתֽוֹ׃

VULC 14 Factus sum in derisum omni populo meo,
canticum eorum tota die.

WLC 14 הָיִ֤יתִי שְּׂחֹק֙ לְכָל־ עַמִּ֔י נְגִינָתָ֖ם כָּל־ הַיּֽוֹם׃

VULC 15 Replevit me amaritudinibus ;
inebriavit me absinthio.

WLC 15 הִשְׂבִּיעַ֥נִי בַמְּרוֹרִ֖ים הִרְוַ֥נִי לַעֲנָֽה׃

VULC 16 Et fregit ad numerum dentes meos ;
cibavit me cinere.

WLC 16 וַיַּגְרֵ֤ס בֶּֽחָצָץ֙ שִׁנָּ֔י הִכְפִּישַׁ֖נִי בָּאֵֽפֶר׃

VULC 17 Et repulsa est a pace anima mea ;
oblitus sum bonorum.

WLC 17 וַתִּזְנַ֧ח מִשָּׁל֛וֹם נַפְשִׁ֖י נָשִׁ֥יתִי טוֹבָֽה׃

VULC 18 Et dixi : Periit finis meus,
et spes mea a Domino.

WLC 18 וָאֹמַר֙ אָבַ֣ד נִצְחִ֔י וְתוֹחַלְתִּ֖י מֵיְהוָֽה׃

VULC 19 Recordare paupertatis, et transgressionis meæ,
absinthii et fellis.

WLC 19 זְכָר־ עָנְיִ֥י וּמְרוּדִ֖י לַעֲנָ֥ה וָרֹֽאשׁ׃

VULC 20 Memoria memor ero, et tabescet
in me anima mea.

WLC 20 זָכ֣וֹר תִּזְכּ֔וֹר עָלַ֖י נַפְשִֽׁי׃

VULC 21 Hæc recolens in corde meo,
ideo sperabo.

WLC 21 זֹ֛את אָשִׁ֥יב אֶל־ לִבִּ֖י עַל־ כֵּ֥ן אוֹחִֽיל׃

VULC 22 Misericordiæ Domini, quia non sumus consumpti ;
quia non defecerunt miserationes ejus.

WLC 22 חַֽסְדֵ֤י יְהוָה֙ כִּ֣י לֹא־ תָ֔מְנוּ כִּ֥י לֹא־ כָל֖וּ רַחֲמָֽיו׃

VULC 23 Novi diluculo,
multa est fides tua.

WLC 23 חֲדָשִׁים֙ לַבְּקָרִ֔ים רַבָּ֖ה אֱמוּנָתֶֽךָ׃

VULC 24 Pars mea Dominus, dixit anima mea ;
propterea exspectabo eum.

WLC 24 חֶלְקִ֤י יְהוָה֙ אָמְרָ֣ה נַפְשִׁ֔י עַל־ כֵּ֖ן אוֹחִ֥יל לֽוֹ׃

VULC 25 Bonus est Dominus sperantibus in eum,
animæ quærenti illum.

WLC 25 ט֤וֹב יְהוָה֙ לְקוָֹ֔ו לְנֶ֖פֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ׃

VULC 26 Bonum est præstolari cum silentio
salutare Dei.

WLC 26 ט֤וֹב וְיָחִיל֙ וְדוּמָ֔ם לִתְשׁוּעַ֖ת יְהוָֽה׃

VULC 27 Bonum est viro cum portaverit jugum
ab adolescentia sua.

WLC 27 ט֣וֹב לַגֶּ֔בֶר כִּֽי־ יִשָּׂ֥א עֹ֖ל בִּנְעוּרָֽיו׃

VULC 28 Sedebit solitarius, et tacebit,
quia levavit super se.

WLC 28 יֵשֵׁ֤ב בָּדָד֙ וְיִדֹּ֔ם כִּ֥י נָטַ֖ל עָלָֽיו׃

VULC 29 Ponet in pulvere os suum,
si forte sit spes.

WLC 29 יִתֵּ֤ן בֶּֽעָפָר֙ פִּ֔יהוּ אוּלַ֖י יֵ֥שׁ תִּקְוָֽה׃

VULC 30 Dabit percutienti se maxillam :
saturabitur opprobriis.

WLC 30 יִתֵּ֧ן לְמַכֵּ֛הוּ לֶ֖חִי יִשְׂבַּ֥ע בְּחֶרְפָּֽה׃

VULC 31 Quia non repellet
in sempiternum Dominus.

WLC 31 כִּ֣י לֹ֥א יִזְנַ֛ח לְעוֹלָ֖ם אֲדֹנָֽי׃

VULC 32 Quia si abjecit, et miserebitur,
secundum multitudinem misericordiarum suarum.

WLC 32 כִּ֣י אִם־ הוֹגָ֔ה וְרִחַ֖ם כְּרֹ֥ב

VULC 33 Non enim humiliavit ex corde suo
et abjecit filios hominum.

WLC 33 כִּ֣י לֹ֤א עִנָּה֙ מִלִּבּ֔וֹ וַיַּגֶּ֖ה בְנֵי־ אִֽישׁ׃

VULC 34 Ut conteret sub pedibus suis
omnes vinctos terræ.

WLC 34 לְדַכֵּא֙ תַּ֣חַת רַגְלָ֔יו כֹּ֖ל אֲסִ֥ירֵי אָֽרֶץ׃

VULC 35 Ut declinaret judicium viri
in conspectu vultus Altissimi.

WLC 35 לְהַטּוֹת֙ מִשְׁפַּט־ גָּ֔בֶר נֶ֖גֶד פְּנֵ֥י עֶלְיֽוֹן׃

VULC 36 Ut perverteret hominem in judicio suo ;
Dominus ignoravit.

WLC 36 לְעַוֵּ֤ת אָדָם֙ בְּרִיב֔וֹ אֲדֹנָ֖י לֹ֥א רָאָֽה׃

VULC 37 Quis est iste qui dixit ut fieret,
Domino non jubente ?

WLC 37 מִ֣י זֶ֤ה אָמַר֙ וַתֶּ֔הִי אֲדֹנָ֖י לֹ֥א צִוָּֽה׃

VULC 38 Ex ore Altissimi non egredientur
nec mala nec bona ?

WLC 38 מִפִּ֤י עֶלְיוֹן֙ לֹ֣א תֵצֵ֔א הָרָע֖וֹת וְהַטּֽוֹב׃

VULC 39 Quid murmuravit homo vivens,
vir pro peccatis suis ?

WLC 39 מַה־ יִּתְאוֹנֵן֙ אָדָ֣ם חָ֔י גֶּ֖בֶר עַל־

VULC 40 Scrutemur vias nostras, et quæramus,
et revertamur ad Dominum.

WLC 40 נַחְפְּשָׂ֤ה דְרָכֵ֙ינוּ֙ וְֽנַחְקֹ֔רָה וְנָשׁ֖וּבָה עַד־ יְהוָֽה׃

VULC 41 Levemus corda nostra cum manibus
ad Dominum in cælos.

WLC 41 נִשָּׂ֤א לְבָבֵ֙נוּ֙ אֶל־ כַּפָּ֔יִם אֶל־ אֵ֖ל בַּשָּׁמָֽיִם׃

VULC 42 Nos inique egimus, et ad iracundiam provocavimus ;
idcirco tu inexorabilis es.

WLC 42 נַ֤חְנוּ פָשַׁ֙עְנוּ֙ וּמָרִ֔ינוּ אַתָּ֖ה לֹ֥א סָלָֽחְתָּ׃

VULC 43 Operuisti in furore, et percussisti nos ;
occidisti, nec pepercisti.

WLC 43 סַכֹּ֤תָה בָאַף֙ וַֽתִּרְדְּפֵ֔נוּ הָרַ֖גְתָּ לֹ֥א חָמָֽלְתָּ׃

VULC 44 Opposuisti nubem tibi,
ne transeat oratio.

WLC 44 סַכּ֤וֹתָה בֶֽעָנָן֙ לָ֔ךְ מֵעֲב֖וֹר תְּפִלָּֽה׃

VULC 45 Eradicationem et abjectionem posuisti me
in medio populorum.

WLC 45 סְחִ֧י וּמָא֛וֹס תְּשִׂימֵ֖נוּ בְּקֶ֥רֶב הָעַמִּֽים׃

VULC 46 Aperuerunt super nos os suum
omnes inimici.

WLC 46 פָּצ֥וּ עָלֵ֛ינוּ פִּיהֶ֖ם כָּל־ אֹיְבֵֽינוּ׃

VULC 47 Formido et laqueus facta est nobis
vaticinatio, et contritio.

WLC 47 פַּ֧חַד וָפַ֛חַת הָ֥יָה לָ֖נוּ הַשֵּׁ֥את וְהַשָּֽׁבֶר׃

VULC 48 Divisiones aquarum deduxit oculus meus,
in contritione filiæ populi mei.

WLC 48 פַּלְגֵי־ מַ֙יִם֙ תֵּרַ֣ד עֵינִ֔י עַל־ שֶׁ֖בֶר בַּת־ עַמִּֽי׃

VULC 49 Oculus meus afflictus est, nec tacuit,
eo quod non esset requies.

WLC 49 עֵינִ֧י נִגְּרָ֛ה וְלֹ֥א תִדְמֶ֖ה מֵאֵ֥ין הֲפֻגֽוֹת׃

VULC 50 Donec respiceret et videret
Dominus de cælis.

WLC 50 עַד־ יַשְׁקִ֣יף וְיֵ֔רֶא יְהוָ֖ה מִשָּׁמָֽיִם׃

VULC 51 Oculus meus deprædatus est animam meam
in cunctis filiabus urbis meæ.

WLC 51 עֵינִי֙ עֽוֹלְלָ֣ה לְנַפְשִׁ֔י מִכֹּ֖ל בְּנ֥וֹת עִירִֽי׃

VULC 52 Venatione ceperunt me quasi avem
inimici mei gratis.

WLC 52 צ֥וֹד צָד֛וּנִי כַּצִּפּ֖וֹר אֹיְבַ֥י חִנָּֽם׃

VULC 53 Lapsa est in lacum vita mea,
et posuerunt lapidem super me.

WLC 53 צָֽמְת֤וּ בַבּוֹר֙ חַיָּ֔י וַיַּדּוּ־ אֶ֖בֶן בִּֽי׃

VULC 54 Inundaverunt aquæ super caput meum ;
dixi : Perii.

WLC 54 צָֽפוּ־ מַ֥יִם עַל־ רֹאשִׁ֖י אָמַ֥רְתִּי נִגְזָֽרְתִּי׃

VULC 55 Invocavi nomen tuum, Domine,
de lacu novissimo.

WLC 55 קָרָ֤אתִי שִׁמְךָ֙ יְהוָ֔ה מִבּ֖וֹר תַּחְתִּיּֽוֹת׃

VULC 56 Vocem meam audisti ; ne avertas aurem tuam
a singultu meo et clamoribus.

WLC 56 קוֹלִ֖י שָׁמָ֑עְתָּ אַל־ תַּעְלֵ֧ם אָזְנְךָ֛ לְרַוְחָתִ֖י לְשַׁוְעָתִֽי׃

VULC 57 Appropinquasti in die quando invocavi te ;
dixisti : Ne timeas.

WLC 57 קָרַ֙בְתָּ֙ בְּי֣וֹם אֶקְרָאֶ֔ךָּ אָמַ֖רְתָּ אַל־ תִּירָֽא׃

VULC 58 Judicasti, Domine, causam animæ meæ,
redemptor vitæ meæ.

WLC 58 רַ֧בְתָּ אֲדֹנָ֛י רִיבֵ֥י נַפְשִׁ֖י גָּאַ֥לְתָּ חַיָּֽי׃

VULC 59 Vidisti, Domine, iniquitatem illorum adversum me :
judica judicium meum.

WLC 59 רָאִ֤יתָה יְהוָה֙ עַוָּ֣תָתִ֔י שָׁפְטָ֖ה מִשְׁפָּטִֽי׃

VULC 60 Vidisti omnem furorem,
universas cogitationes eorum adversum me.

WLC 60 רָאִ֙יתָה֙ כָּל־ נִקְמָתָ֔ם כָּל־ מַחְשְׁבֹתָ֖ם לִֽי׃

VULC 61 Audisti opprobrium eorum, Domine,
omnes cogitationes eorum adversum me.

WLC 61 שָׁמַ֤עְתָּ חֶרְפָּתָם֙ יְהוָ֔ה כָּל־ מַחְשְׁבֹתָ֖ם עָלָֽי׃

VULC 62 Labia insurgentium mihi, et meditationes eorum
adversum me tota die.

WLC 62 שִׂפְתֵ֤י קָמַי֙ וְהֶגְיוֹנָ֔ם עָלַ֖י כָּל־ הַיּֽוֹם׃

VULC 63 Sessionem eorum et resurrectionem eorum vide ;
ego sum psalmus eorum.

WLC 63 שִׁבְתָּ֤ם וְקִֽימָתָם֙ הַבִּ֔יטָה אֲנִ֖י מַנְגִּינָתָֽם׃

VULC 64 Reddes eis vicem, Domine,
juxta opera manuum suarum.

WLC 64 תָּשִׁ֨יב לָהֶ֥ם גְּמ֛וּל יְהוָ֖ה כְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶֽם׃

VULC 65 Dabis eis scutum cordis,
laborem tuum.

WLC 65 תִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ מְגִנַּת־ לֵ֔ב תַּאֲלָֽתְךָ֖ לָהֶֽם׃

VULC 66 Persequeris in furore, et conteres eos
sub cælis, Domine.]

WLC 66 תִּרְדֹּ֤ף בְּאַף֙ וְתַשְׁמִידֵ֔ם מִתַּ֖חַת שְׁמֵ֥י יְהוָֽה׃

La versification des traductions pouvant varier, l'alignement ne correspond parfois pas à la même phrase.

Afficher une version unique pour accéder aux notes et références croisées