Comparer
Proverbes 22VULC 1 [Melius est nomen bonum quam divitiæ multæ ;
super argentum et aurum gratia bona.
WLC 1 נִבְחָ֣ר שֵׁ֭ם מֵעֹ֣שֶׁר רָ֑ב מִכֶּ֥סֶף וּ֝מִזָּהָ֗ב חֵ֣ן טֽוֹב׃
VULC 2 Dives et pauper obviaverunt sibi :
utriusque operator est Dominus.
WLC 2 עָשִׁ֣יר וָרָ֣שׁ נִפְגָּ֑שׁוּ עֹשֵׂ֖ה כֻלָּ֣ם יְהוָֽה׃
VULC 3 Callidus vidit malum, et abscondit se ;
innocens pertransiit, et afflictus est damno.
WLC 3 עָר֤וּם ׀ רָאָ֣ה רָעָ֣ה וּ֝פְתָיִ֗ים עָבְר֥וּ וְֽנֶעֱנָֽשׁוּ׃
VULC 4 Finis modestiæ timor Domini,
divitiæ, et gloria, et vita.
WLC 4 עֵ֣קֶב עֲ֭נָוָה יִרְאַ֣ת יְהוָ֑ה עֹ֖שֶׁר וְכָב֣וֹד וְחַיִּֽים׃
VULC 5 Arma et gladii in via perversi ;
custos autem animæ suæ longe recedit ab eis.
WLC 5 צִנִּ֣ים פַּ֭חִים בְּדֶ֣רֶךְ עִקֵּ֑שׁ שׁוֹמֵ֥ר נַ֝פְשׁ֗וֹ יִרְחַ֥ק מֵהֶֽם׃
VULC 6 Proverbium est : adolescens juxta viam suam ;
etiam cum senuerit, non recedet ab ea.
WLC 6 חֲנֹ֣ךְ לַ֭נַּעַר עַל־ פִּ֣י דַרְכּ֑וֹ גַּ֥ם כִּֽי־ יַ֝זְקִ֗ין לֹֽא־ יָס֥וּר מִמֶּֽנָּה׃
VULC 7 Dives pauperibus imperat,
et qui accipit mutuum servus est fœnerantis.
WLC 7 עָ֭שִׁיר בְּרָשִׁ֣ים יִמְשׁ֑וֹל וְעֶ֥בֶד לֹ֝וֶ֗ה לְאִ֣ישׁ מַלְוֶֽה׃
VULC 8 Qui seminat iniquitatem metet mala,
et virga iræ suæ consummabitur.
WLC 8 זוֹרֵ֣עַ עַ֭וְלָה אָ֑וֶן וְשֵׁ֖בֶט עֶבְרָת֣וֹ יִכְלֶֽה׃
VULC 9 Qui pronus est ad misericordiam benedicetur :
de panibus enim suis dedit pauperi.
Victoriam et honorem acquiret qui dat munera ;
animam autem aufert accipientium.
WLC 9 טֽוֹב־ עַ֭יִן ה֣וּא יְבֹרָ֑ךְ כִּֽי־ נָתַ֖ן מִלַּחְמ֣וֹ לַדָּֽל׃
VULC 10 Ejice derisorem, et exibit cum eo jurgium,
cessabuntque causæ et contumeliæ.
WLC 10 גָּ֣רֵֽשׁ לֵ֭ץ וְיֵצֵ֣א מָד֑וֹן וְ֝יִשְׁבֹּ֗ת דִּ֣ין וְקָלֽוֹן׃
VULC 11 Qui diligit cordis munditiam,
propter gratiam labiorum suorum habebit amicum regem.
WLC 11 אֹהֵ֥ב לֵ֑ב חֵ֥ן שְׂ֝פָתָ֗יו רֵעֵ֥הוּ מֶֽלֶךְ׃
VULC 12 Oculi Domini custodiunt scientiam,
et supplantantur verba iniqui.
WLC 12 עֵינֵ֣י יְ֭הוָה נָ֣צְרוּ דָ֑עַת וַ֝יְסַלֵּ֗ף דִּבְרֵ֥י בֹגֵֽד׃
VULC 13 Dicit piger : Leo est foris ;
in medio platearum occidendus sum.
WLC 13 אָמַ֣ר עָ֭צֵל אֲרִ֣י בַח֑וּץ בְּת֥וֹךְ רְ֝חֹב֗וֹת אֵֽרָצֵֽחַ׃
VULC 14 Fovea profunda os alienæ :
cui iratus est Dominus, incidet in eam.
WLC 14 שׁוּחָ֣ה עֲ֭מֻקָּה פִּ֣י זָר֑וֹת זְע֥וּם יְ֝הוָ֗ה שָֽׁם׃
VULC 15 Stultitia colligata est in corde pueri,
et virga disciplinæ fugabit eam.
WLC 15 אִ֭וֶּלֶת קְשׁוּרָ֣ה בְלֶב־ נָ֑עַר שֵׁ֥בֶט מ֝וּסָ֗ר יַרְחִיקֶ֥נָּה מִמֶּֽנּוּ׃
VULC 16 Qui calumniatur pauperem ut augeat divitias suas,
dabit ipse ditiori, et egebit.]
WLC 16 עֹ֣שֵֽׁק דָּ֭ל לְהַרְבּ֣וֹת ל֑וֹ נֹתֵ֥ן לְ֝עָשִׁ֗יר אַךְ־ לְמַחְסֽוֹר׃
VULC 17 [Inclina aurem tuam, et audi verba sapientium :
appone autem cor ad doctrinam meam,
WLC 17 הַ֥ט אָזְנְךָ֗ וּ֭שְׁמַע דִּבְרֵ֣י חֲכָמִ֑ים וְ֝לִבְּךָ֗ תָּשִׁ֥ית לְדַעְתִּֽי׃
VULC 18 quæ pulchra erit tibi cum servaveris eam in ventre tuo,
et redundabit in labiis tuis :
WLC 18 כִּֽי־ נָ֭עִים כִּֽי־ תִשְׁמְרֵ֣ם בְּבִטְנֶ֑ךָ יִכֹּ֥נוּ יַ֝חְדָּ֗ו עַל־ שְׂפָתֶֽיךָ׃
VULC 19 ut sit in Domino fiducia tua,
unde et ostendi eam tibi hodie.
WLC 19 לִהְי֣וֹת בַּ֭יהוָה מִבְטַחֶ֑ךָ הוֹדַעְתִּ֖יךָ הַיּ֣וֹם אַף־ אָֽתָּה׃
VULC 20 Ecce descripsi eam tibi tripliciter,
in cogitationibus et scientia :
WLC 20 הֲלֹ֤א כָתַ֣בְתִּי לְ֭ךָ בְּמ֖וֹעֵצֹ֣ת וָדָֽעַת׃
VULC 21 ut ostenderem tibi firmitatem et eloquia veritatis,
respondere ex his illis qui miserunt te.
WLC 21 לְהוֹדִֽיעֲךָ֗ קֹ֭שְׁטְ אִמְרֵ֣י אֱמֶ֑ת לְהָשִׁ֥יב אֲמָרִ֥ים אֱ֝מֶ֗ת לְשֹׁלְחֶֽיךָ׃
VULC 22 Non facias violentiam pauperi quia pauper est,
neque conteras egenum in porta :
WLC 22 אַֽל־ תִּגְזָל־ דָּ֭ל כִּ֣י דַל־ ה֑וּא וְאַל־ תְּדַכֵּ֖א עָנִ֣י בַשָּֽׁעַר׃
VULC 23 quia judicabit Dominus causam ejus,
et configet eos qui confixerunt animam ejus.
WLC 23 כִּֽי־ יְ֭הוָה יָרִ֣יב רִיבָ֑ם וְקָבַ֖ע אֶת־ קֹבְעֵיהֶ֣ם נָֽפֶשׁ׃
VULC 24 Noli esse amicus homini iracundo,
neque ambules cum viro furioso :
WLC 24 אַל־ תִּ֭תְרַע אֶת־ בַּ֣עַל אָ֑ף וְאֶת־ אִ֥ישׁ חֵ֝מוֹת לֹ֣א תָבֽוֹא׃
VULC 25 ne forte discas semitas ejus,
et sumas scandalum animæ tuæ.
WLC 25 פֶּן־ תֶּאֱלַ֥ף וְלָקַחְתָּ֖ מוֹקֵ֣שׁ לְנַפְשֶֽׁךָ׃
VULC 26 Noli esse cum his qui defigunt manus suas,
et qui vades se offerunt pro debitis :
WLC 26 אַל־ תְּהִ֥י בְתֹֽקְעֵי־ כָ֑ף בַּ֝עֹרְבִ֗ים מַשָּׁאֽוֹת׃
VULC 27 si enim non habes unde restituas,
quid causæ est ut tollat operimentum de cubili tuo ?
WLC 27 אִם־ אֵֽין־ לְךָ֥ לְשַׁלֵּ֑ם לָ֥מָּה יִקַּ֥ח מִ֝שְׁכָּבְךָ֗ מִתַּחְתֶּֽיךָ׃
VULC 28 Ne transgrediaris terminos antiquos,
quos posuerunt patres tui.
WLC 28 אַל־ תַּ֭סֵּג גְּב֣וּל עוֹלָ֑ם אֲשֶׁ֖ר עָשׂ֣וּ אֲבוֹתֶֽיךָ׃
VULC 29 Vidisti virum velocem in opere suo ?
coram regibus stabit, nec erit ante ignobiles.]
WLC 29 חָזִ֡יתָ אִ֤ישׁ ׀ מָ֘הִ֤יר בִּמְלַאכְתּ֗וֹ לִֽפְנֵֽי־ מְלָכִ֥ים יִתְיַצָּ֑ב בַּל־ יִ֝תְיַצֵּב לִפְנֵ֥י חֲשֻׁכִּֽים׃
La versification des traductions pouvant varier, l'alignement ne correspond parfois pas à la même phrase.
Afficher une version unique pour accéder aux notes et références croisées