VULC ¹ [Numquid non sapientia clamitat,
et prudentia dat vocem suam ?

WLC ¹ הֲלֹֽא־ חָכְמָ֥ה תִקְרָ֑א וּ֝תְבוּנָ֗ה תִּתֵּ֥ן קוֹלָֽהּ׃

VULC ² In summis excelsisque verticibus supra viam,
in mediis semitis stans,

WLC ² בְּרֹאשׁ־ מְרוֹמִ֥ים עֲלֵי־ דָ֑רֶךְ בֵּ֖ית נְתִיב֣וֹת נִצָּֽבָה׃

VULC ³ juxta portas civitatis,
in ipsis foribus loquitur, dicens :

WLC ³ לְיַד־ שְׁעָרִ֥ים לְפִי־ קָ֑רֶת מְב֖וֹא פְתָחִ֣ים תָּרֹֽנָּה׃

VULC ⁴ O viri, ad vos clamito,
et vox mea ad filios hominum.

WLC ⁴ אֲלֵיכֶ֣ם אִישִׁ֣ים אֶקְרָ֑א וְ֝קוֹלִ֗י אֶל־ בְּנֵ֥י אָדָֽם׃

VULC ⁵ Intelligite, parvuli, astutiam,
et insipientes, animadvertite.

WLC ⁵ הָבִ֣ינוּ פְתָאיִ֣ם עָרְמָ֑ה וּ֝כְסִילִ֗ים הָבִ֥ינוּ לֵֽב׃

VULC ⁶ Audite, quoniam de rebus magnis locutura sum,
et aperientur labia mea ut recta prædicent.

WLC ⁶ שִׁ֭מְעוּ כִּֽי־ נְגִידִ֣ים אֲדַבֵּ֑ר וּמִפְתַּ֥ח שְׂ֝פָתַ֗י מֵישָׁרִֽים׃

VULC ⁷ Veritatem meditabitur guttur meum,
et labia mea detestabuntur impium.

WLC ⁷ כִּֽי־ אֱ֭מֶת יֶהְגֶּ֣ה חִכִּ֑י וְתוֹעֲבַ֖ת שְׂפָתַ֣י רֶֽשַׁע׃

VULC ⁸ Justi sunt omnes sermones mei :
non est in eis pravum quid, neque perversum ;

WLC ⁸ בְּצֶ֥דֶק כָּל־ אִמְרֵי־ פִ֑י אֵ֥ין בָּ֝הֶ֗ם נִפְתָּ֥ל וְעִקֵּֽשׁ׃

VULC ⁹ recti sunt intelligentibus,
et æqui invenientibus scientiam.

WLC ⁹ כֻּלָּ֣ם נְ֭כֹחִים לַמֵּבִ֑ין וִֽ֝ישָׁרִ֗ים לְמֹ֣צְאֵי דָֽעַת׃

VULC ¹⁰ Accipite disciplinam meam, et non pecuniam ;
doctrinam magis quam aurum eligite :

WLC ¹⁰ קְחֽוּ־ מוּסָרִ֥י וְאַל־ כָּ֑סֶף וְ֝דַ֗עַת מֵחָר֥וּץ נִבְחָֽר׃

VULC ¹¹ melior est enim sapientia cunctis pretiosissimis,
et omne desiderabile ei non potest comparari.]

WLC ¹¹ כִּֽי־ טוֹבָ֣ה חָ֭כְמָה מִפְּנִינִ֑ים וְכָל־ חֲ֝פָצִ֗ים לֹ֣א יִֽשְׁווּ־ בָֽהּ׃

VULC ¹² [Ego sapientia, habito in consilio,
et eruditis intersum cogitationibus.

WLC ¹² אֲ‍ֽנִי־ חָ֭כְמָה שָׁכַ֣נְתִּי עָרְמָ֑ה וְדַ֖עַת מְזִמּ֣וֹת אֶמְצָֽא׃

VULC ¹³ Timor Domini odit malum :
arrogantiam, et superbiam,
et viam pravam, et os bilingue, detestor.

WLC ¹³ יִֽרְאַ֣ת יְהוָה֮ שְֽׂנֹ֫את רָ֥ע גֵּ֘אָ֤ה וְגָא֨וֹן ׀ וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי׃

VULC ¹⁴ Meum est consilium et æquitas ;
mea est prudentia, mea est fortitudo.

WLC ¹⁴ לִֽי־ עֵ֭צָה וְתוּשִׁיָּ֑ה אֲנִ֥י בִ֝ינָ֗ה לִ֣י גְבוּרָֽה׃

VULC ¹⁵ Per me reges regnant,
et legum conditores justa decernunt ;

WLC ¹⁵ בִּ֭י מְלָכִ֣ים יִמְלֹ֑כוּ וְ֝רוֹזְנִ֗ים יְחֹ֣קְקוּ צֶֽדֶק׃

VULC ¹⁶ per me principes imperant,
et potentes decernunt justitiam.

WLC ¹⁶ בִּ֭י שָׂרִ֣ים יָשֹׂ֑רוּ וּ֝נְדִיבִ֗ים כָּל־ שֹׁ֥פְטֵי צֶֽדֶק׃

VULC ¹⁷ Ego diligentes me diligo,
et qui mane vigilant ad me, invenient me.

WLC ¹⁷ אֲ֭נִי אֵהָ֑ב וּ֝מְשַׁחֲרַ֗י יִמְצָאֻֽנְנִי׃

VULC ¹⁸ Mecum sunt divitiæ et gloria,
opes superbæ et justitia.

WLC ¹⁸ עֹֽשֶׁר־ וְכָב֥וֹד אִתִּ֑י ה֥וֹן עָ֝תֵ֗ק וּצְדָקָֽה׃

VULC ¹⁹ Melior est enim fructus meus auro et lapide pretioso,
et genimina mea argento electo.

WLC ¹⁹ ט֣וֹב פִּ֭רְיִי מֵחָר֣וּץ וּמִפָּ֑ז וּ֝תְבוּאָתִ֗י מִכֶּ֥סֶף נִבְחָֽר׃

VULC ²⁰ In viis justitiæ ambulo,
in medio semitarum judicii :

WLC ²⁰ בְּאֹֽרַח־ צְדָקָ֥ה אֲהַלֵּ֑ך בְּ֝ת֗וֹךְ נְתִיב֥וֹת מִשְׁפָּֽט׃

VULC ²¹ ut ditem diligentes me,
et thesauros eorum repleam.]

WLC ²¹ לְהַנְחִ֖יל אֹהֲבַ֥י ׀ יֵ֑שׁ וְאֹצְרֹ֖תֵיהֶ֣ם אֲמַלֵּֽא׃

VULC ²² [Dominus possedit me in initio viarum suarum
antequam quidquam faceret a principio.

WLC ²² יְֽהוָ֗ה קָ֭נָנִי רֵאשִׁ֣ית דַּרְכּ֑וֹ קֶ֖דֶם מִפְעָלָ֣יו מֵאָֽז׃

VULC ²³ Ab æterno ordinata sum,
et ex antiquis antequam terra fieret.

WLC ²³ מֵ֭עוֹלָם נִסַּ֥כְתִּי מֵרֹ֗אשׁ מִקַּדְמֵי־ אָֽרֶץ׃

VULC ²⁴ Nondum erant abyssi, et ego jam concepta eram :
necdum fontes aquarum eruperant,

WLC ²⁴ בְּאֵין־ תְּהֹמ֥וֹת חוֹלָ֑לְתִּי בְּאֵ֥ין מַ֝עְיָנ֗וֹת נִכְבַּדֵּי־ מָֽיִם׃

VULC ²⁵ necdum montes gravi mole constiterant :
ante colles ego parturiebar.

WLC ²⁵ בְּטֶ֣רֶם הָרִ֣ים הָטְבָּ֑עוּ לִפְנֵ֖י גְבָע֣וֹת חוֹלָֽלְתִּי׃

VULC ²⁶ Adhuc terram non fecerat, et flumina,
et cardines orbis terræ.

WLC ²⁶ עַד־ לֹ֣א עָ֭שָׂה אֶ֣רֶץ וְחוּצ֑וֹת וְ֝רֹ֗אשׁ עָפְר֥וֹת תֵּבֵֽל׃

VULC ²⁷ Quando præparabat cælos, aderam ;
quando certa lege et gyro vallabat abyssos ;

WLC ²⁷ בַּהֲכִינ֣וֹ שָׁ֭מַיִם שָׁ֣ם אָ֑נִי בְּח֥וּקוֹ ח֝֗וּג עַל־ פְּנֵ֥י תְהֽוֹם׃

VULC ²⁸ quando æthera firmabat sursum,
et librabat fontes aquarum ;

WLC ²⁸ בְּאַמְּצ֣וֹ שְׁחָקִ֣ים מִמָּ֑עַל בַּ֝עֲז֗וֹז עִינ֥וֹת תְּהוֹם׃

VULC ²⁹ quando circumdabat mari terminum suum,
et legem ponebat aquis, ne transirent fines suos ;
quando appendebat fundamenta terræ :

WLC ²⁹ בְּשׂ֘וּמ֤וֹ לַיָּ֨ם ׀ חֻקּ֗וֹ וּ֭מַיִם לֹ֣א יַֽעַבְרוּ־ פִ֑יו בְּ֝חוּק֗וֹ מ֣וֹסְדֵי אָֽרֶץ׃

VULC ³⁰ cum eo eram, cuncta componens.
Et delectabar per singulos dies,
ludens coram eo omni tempore,

WLC ³⁰ וָֽאֶהְיֶ֥ה אֶצְל֗וֹ אָ֫מ֥וֹן וָֽאֶהְיֶ֣ה שַׁ֭עֲשֻׁעִים י֤וֹם ׀ י֑וֹם מְשַׂחֶ֖קֶת לְפָנָ֣יו בְּכָל־ עֵֽת׃

VULC ³¹ ludens in orbe terrarum ;
et deliciæ meæ esse cum filiis hominum.

WLC ³¹ מְ֭שַׂחֶקֶת בְּתֵבֵ֣ל אַרְצ֑וֹ וְ֝שַׁעֲשֻׁעַ֗י אֶת־ בְּנֵ֥י אָדָֽם׃

VULC ³² Nunc ergo, filii, audite me :
beati qui custodiunt vias meas.

WLC ³² וְעַתָּ֣ה בָ֭נִים שִׁמְעוּ־ לִ֑י וְ֝אַשְׁרֵ֗י דְּרָכַ֥י יִשְׁמֹֽרוּ׃

VULC ³³ Audite disciplinam, et estote sapientes,
et nolite abjicere eam.

WLC ³³ שִׁמְע֖וּ מוּסָ֥ר וַחֲכָ֗מוּ וְאַל־ תִּפְרָֽעוּ׃

VULC ³⁴ Beatus homo qui audit me,
et qui vigilat ad fores meas quotidie,
et observat ad postes ostii mei.

WLC ³⁴ אַ֥שְֽׁרֵי אָדָם֮ שֹׁמֵ֪עַֽ֫ לִ֥י לִשְׁקֹ֣ד עַל־ דַּ֭לְתֹתַי י֤וֹם ׀ י֑וֹם לִ֝שְׁמֹ֗ר מְזוּזֹ֥ת פְּתָחָֽי׃

VULC ³⁵ Qui me invenerit, inveniet vitam,
et hauriet salutem a Domino.

WLC ³⁵ כִּ֣י מֹ֭צְאִי חַיִּ֑ים וַיָּ֥פֶק רָ֝צ֗וֹן מֵיְהוָֽה׃

VULC ³⁶ Qui autem in me peccaverit, lædet animam suam ;
omnes qui me oderunt diligunt mortem.]

WLC ³⁶ וְֽ֭חֹטְאִי חֹמֵ֣ס נַפְשׁ֑וֹ כָּל־ מְ֝שַׂנְאַ֗י אָ֣הֲבוּ מָֽוֶת׃