VULC ¹ Psalmus David, cum esset in deserto Idumææ.

WLC ¹ לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־ יְדוּת֗וּן מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃

VULC ² [Deus, Deus meus, ad te de luce vigilo.
Sitivit in te anima mea ; quam multipliciter tibi caro mea !

WLC ² אַ֣ךְ אֶל־ אֱ֭לֹהִים דּֽוּמִיָּ֣ה נַפְשִׁ֑י מִ֝מֶּ֗נּוּ יְשׁוּעָתִֽי׃

VULC ³ In terra deserta, et invia, et inaquosa,
sic in sancto apparui tibi,
ut viderem virtutem tuam et gloriam tuam.

WLC ³ אַךְ־ ה֣וּא צ֭וּרִי וִֽישׁוּעָתִ֑י מִ֝שְׂגַּבִּ֗י לֹא־ אֶמּ֥וֹט רַבָּֽה׃

VULC ⁴ Quoniam melior est misericordia tua super vitas,
labia mea laudabunt te.

WLC ⁴ עַד־ אָ֤נָה ׀ תְּהֽוֹתְת֣וּ עַל אִישׁ֮ תְּרָצְּח֪וּ כֻ֫לְּכֶ֥ם כְּקִ֥יר נָט֑וּי גָּ֝דֵ֗ר הַדְּחוּיָֽה׃

VULC ⁵ Sic benedicam te in vita mea,
et in nomine tuo levabo manus meas.

WLC ⁵ אַ֤ךְ מִשְּׂאֵת֨וֹ ׀ יָעֲצ֣וּ לְהַדִּיחַ֮ יִרְצ֪וּ כָ֫זָ֥ב בְּפִ֥יו יְבָרֵ֑כוּ וּ֝בְקִרְבָּ֗ם יְקַלְלוּ־ סֶֽלָה׃

VULC ⁶ Sicut adipe et pinguedine repleatur anima mea,
et labiis exsultationis laudabit os meum.

WLC ⁶ אַ֣ךְ לֵ֭אלֹהִים דּ֣וֹמִּי נַפְשִׁ֑י כִּי־ מִ֝מֶּ֗נּוּ תִּקְוָתִֽי׃

VULC ⁷ Si memor fui tui super stratum meum,
in matutinis meditabor in te.

WLC ⁷ אַךְ־ ה֣וּא צ֭וּרִי וִֽישׁוּעָתִ֑י מִ֝שְׂגַּבִּ֗י לֹ֣א אֶמּֽוֹט׃

VULC ⁸ Quia fuisti adjutor meus,
et in velamento alarum tuarum exsultabo.

WLC ⁸ עַל־ אֱ֭לֹהִים יִשְׁעִ֣י וּכְבוֹדִ֑י צוּר־ עֻזִּ֥י מַ֝חְסִ֗י בֵּֽאלֹהִֽים׃

VULC ⁹ Adhæsit anima mea post te ;
me suscepit dextera tua.

WLC ⁹ בִּטְח֘וּ ב֤וֹ בְכָל־ עֵ֨ת ׀ עָ֗ם שִׁפְכֽוּ־ לְפָנָ֥יו לְבַבְכֶ֑ם אֱלֹהִ֖ים מַחֲסֶה־ לָּ֣נוּ סֶֽלָה׃

VULC ¹⁰ Ipsi vero in vanum quæsierunt animam meam :
introibunt in inferiora terræ ;

WLC ¹⁰ אַ֤ךְ ׀ הֶ֥בֶל בְּנֵֽי־ אָדָם֮ כָּזָ֪ב בְּנֵ֫י אִ֥ישׁ בְּמֹאזְנַ֥יִם לַעֲל֑וֹת הֵ֝֗מָּה מֵהֶ֥בֶל יָֽחַד׃

VULC ¹¹ tradentur in manus gladii :
partes vulpium erunt.

WLC ¹¹ אַל־ תִּבְטְח֣וּ בְעֹשֶׁק֮ וּבְגָזֵ֪ל אַל־ תֶּ֫הְבָּ֥לוּ חַ֤יִל ׀ כִּֽי־ יָנ֑וּב אַל־ תָּשִׁ֥יתוּ לֵֽב׃

VULC ¹² Rex vero lætabitur in Deo ;
laudabuntur omnes qui jurant in eo :
quia obstructum est os loquentium iniqua.]

WLC ¹² אַחַ֤ת ׀ דִּבֶּ֬ר אֱלֹהִ֗ים שְׁתַּֽיִם־ ז֥וּ שָׁמָ֑עְתִּי כִּ֥י עֹ֝֗ז לֵאלֹהִֽים׃

WLC ¹³ וּלְךָֽ־ אֲדֹנָ֥י חָ֑סֶד כִּֽי־ אַתָּ֨ה תְשַׁלֵּ֖ם לְאִ֣ישׁ כְּֽמַעֲשֵֽׂהוּ׃