VULC ¹ [Sapiens mulier ædificat domum suam ;
insipiens exstructam quoque manibus destruet.

WLC ¹ חַכְמ֣וֹת נָ֭שִׁים בָּנְתָ֣ה בֵיתָ֑הּ וְ֝אִוֶּ֗לֶת בְּיָדֶ֥יהָ תֶהֶרְסֶֽנּוּ׃

VULC ² Ambulans recto itinere, et timens Deum,
despicitur ab eo qui infami graditur via.

WLC ² הוֹלֵ֣ךְ בְּ֭יָשְׁרוֹ יְרֵ֣א יְהוָ֑ה וּנְל֖וֹז דְּרָכָ֣יו בּוֹזֵֽהוּ׃

VULC ³ In ore stulti virga superbiæ ;
labia autem sapientium custodiunt eos.

WLC ³ בְּֽפִי־ אֱ֭וִיל חֹ֣טֶר גַּאֲוָ֑ה וְשִׂפְתֵ֥י חֲ֝כָמִ֗ים תִּשְׁמוּרֵֽם׃

VULC ⁴ Ubi non sunt boves, præsepe vacuum est ;
ubi autem plurimæ segetes, ibi manifesta est fortitudo bovis.

WLC ⁴ בְּאֵ֣ין אֲ֭לָפִים אֵב֣וּס בָּ֑ר וְרָב־ תְּ֝בוּא֗וֹת בְּכֹ֣חַ שֽׁוֹר׃

VULC ⁵ Testis fidelis non mentitur ;
profert autem mendacium dolosus testis.

WLC ⁵ עֵ֣ד אֱ֭מוּנִים לֹ֣א יְכַזֵּ֑ב וְיָפִ֥יחַ כְּ֝זָבִ֗ים עֵ֣ד שָֽׁקֶר׃

VULC ⁶ Quærit derisor sapientiam, et non invenit ;
doctrina prudentium facilis.

WLC ⁶ בִּקֶּשׁ־ לֵ֣ץ חָכְמָ֣ה וָאָ֑יִן וְדַ֖עַת לְנָב֣וֹן נָקָֽל׃

VULC ⁷ Vade contra virum stultum,
et nescit labia prudentiæ.

WLC ⁷ לֵ֣ךְ מִ֭נֶּגֶד לְאִ֣ישׁ כְּסִ֑יל וּבַל־ יָ֝דַ֗עְתָּ שִׂפְתֵי־ דָֽעַת׃

VULC ⁸ Sapientia callidi est intelligere viam suam,
et imprudentia stultorum errans.

WLC ⁸ חָכְמַ֣ת עָ֭רוּם הָבִ֣ין דַּרְכּ֑וֹ וְאִוֶּ֖לֶת כְּסִילִ֣ים מִרְמָֽה׃

VULC ⁹ Stultus illudet peccatum,
et inter justos morabitur gratia.

WLC ⁹ אֱ֭וִלִים יָלִ֣יץ אָשָׁ֑ם וּבֵ֖ין יְשָׁרִ֣ים רָצֽוֹן׃

VULC ¹⁰ Cor quod novit amaritudinem animæ suæ,
in gaudio ejus non miscebitur extraneus.

WLC ¹⁰ לֵ֗ב י֭וֹדֵעַ מָרַּ֣ת נַפְשׁ֑וֹ וּ֝בְשִׂמְחָת֗וֹ לֹא־ יִתְעָ֥רַב זָֽר׃

VULC ¹¹ Domus impiorum delebitur :
tabernacula vero justorum germinabunt.

WLC ¹¹ בֵּ֣ית רְ֭שָׁעִים יִשָּׁמֵ֑ד וְאֹ֖הֶל יְשָׁרִ֣ים יַפְרִֽיחַ׃

VULC ¹² Est via quæ videtur homini justa,
novissima autem ejus deducunt ad mortem.

WLC ¹² יֵ֤שׁ דֶּ֣רֶךְ יָ֭שָׁר לִפְנֵי־ אִ֑ישׁ וְ֝אַחֲרִיתָ֗הּ דַּרְכֵי־ מָֽוֶת׃

VULC ¹³ Risus dolore miscebitur,
et extrema gaudii luctus occupat.

WLC ¹³ גַּם־ בִּשְׂח֥וֹק יִכְאַב־ לֵ֑ב וְאַחֲרִיתָ֖הּ שִׂמְחָ֣ה תוּגָֽה׃

VULC ¹⁴ Viis suis replebitur stultus,
et super eum erit vir bonus.]

WLC ¹⁴ מִדְּרָכָ֣יו יִ֭שְׂבַּע ס֣וּג לֵ֑ב וּ֝מֵעָלָ֗יו אִ֣ישׁ טֽוֹב׃

VULC ¹⁵ [Innocens credit omni verbo ;
astutus considerat gressus suos.
Filio doloso nihil erit boni ;
servo autem sapienti prosperi erunt actus,
et dirigetur via ejus.

WLC ¹⁵ פֶּ֭תִי יַאֲמִ֣ין לְכָל־ דָּבָ֑ר וְ֝עָר֗וּם יָבִ֥ין לַאֲשֻׁרֽוֹ׃

VULC ¹⁶ Sapiens timet, et declinat a malo ;
stultus transilit, et confidit.

WLC ¹⁶ חָכָ֣ם יָ֭רֵא וְסָ֣ר מֵרָ֑ע וּ֝כְסִ֗יל מִתְעַבֵּ֥ר וּבוֹטֵֽחַ׃

VULC ¹⁷ Impatiens operabitur stultitiam,
et vir versutus odiosus est.

WLC ¹⁷ קְֽצַר־ אַ֭פַּיִם יַעֲשֶׂ֣ה אִוֶּ֑לֶת וְאִ֥ישׁ מְ֝זִמּ֗וֹת יִשָּׂנֵֽא׃

VULC ¹⁸ Possidebunt parvuli stultitiam,
et exspectabunt astuti scientiam.

WLC ¹⁸ נָחֲל֣וּ פְתָאיִ֣ם אִוֶּ֑לֶת וַֽ֝עֲרוּמִ֗ים יַכְתִּ֥רוּ דָֽעַת׃

VULC ¹⁹ Jacebunt mali ante bonos,
et impii ante portas justorum.

WLC ¹⁹ שַׁח֣וּ רָ֭עִים לִפְנֵ֣י טוֹבִ֑ים וּ֝רְשָׁעִ֗ים עַֽל־ שַׁעֲרֵ֥י צַדִּֽיק׃

VULC ²⁰ Etiam proximo suo pauper odiosus erit :
amici vero divitum multi.

WLC ²⁰ גַּם־ לְ֭רֵעֵהוּ יִשָּׂ֣נֵא רָ֑שׁ וְאֹהֲבֵ֖י עָשִׁ֣יר רַבִּֽים׃

VULC ²¹ Qui despicit proximum suum peccat ;
qui autem miseretur pauperis beatus erit.
Qui credit in Domino misericordiam diligit.

WLC ²¹ בָּז־ לְרֵעֵ֥הוּ חוֹטֵ֑א וּמְחוֹנֵ֖ן אַשְׁרָֽיו׃

VULC ²² Errant qui operantur malum ;
misericordia et veritas præparant bona.

WLC ²² הֲ‍ֽלוֹא־ יִ֭תְעוּ חֹ֣רְשֵׁי רָ֑ע וְחֶ֥סֶד וֶ֝אֱמֶ֗ת חֹ֣רְשֵׁי טֽוֹב׃

VULC ²³ In omni opere erit abundantia ;
ubi autem verba sunt plurima, ibi frequenter egestas.

WLC ²³ בְּכָל־ עֶ֭צֶב יִהְיֶ֣ה מוֹתָ֑ר וּדְבַר־ שְׂ֝פָתַ֗יִם אַךְ־ לְמַחְסֽוֹר׃

VULC ²⁴ Corona sapientium divitiæ eorum ;
fatuitas stultorum imprudentia.

WLC ²⁴ עֲטֶ֣רֶת חֲכָמִ֣ים עָשְׁרָ֑ם אִוֶּ֖לֶת כְּסִילִ֣ים אִוֶּֽלֶת׃

VULC ²⁵ Liberat animas testis fidelis,
et profert mendacia versipellis.]

WLC ²⁵ מַצִּ֣יל נְ֭פָשׁוֹת עֵ֣ד אֱמֶ֑ת וְיָפִ֖חַ כְּזָבִ֣ים מִרְמָֽה׃

VULC ²⁶ [In timore Domini fiducia fortitudinis,
et filiis ejus erit spes.

WLC ²⁶ בְּיִרְאַ֣ת יְ֭הוָה מִבְטַח־ עֹ֑ז וּ֝לְבָנָ֗יו יִהְיֶ֥ה מַחְסֶֽה׃

VULC ²⁷ Timor Domini fons vitæ,
ut declinent a ruina mortis.

WLC ²⁷ יִרְאַ֣ת יְ֭הוָה מְק֣וֹר חַיִּ֑ים לָ֝ס֗וּר מִמֹּ֥קְשֵׁי מָֽוֶת׃

VULC ²⁸ In multitudine populi dignitas regis,
et in paucitate plebis ignominia principis.

WLC ²⁸ בְּרָב־ עָ֥ם הַדְרַת־ מֶ֑לֶךְ וּבְאֶ֥פֶס לְ֝אֹ֗ם מְחִתַּ֥ת רָזֽוֹן׃

VULC ²⁹ Qui patiens est multa gubernatur prudentia ;
qui autem impatiens est exaltat stultitiam suam.

WLC ²⁹ אֶ֣רֶךְ אַ֭פַּיִם רַב־ תְּבוּנָ֑ה וּקְצַר־ ר֝֗וּחַ מֵרִ֥ים אִוֶּֽלֶת׃

VULC ³⁰ Vita carnium sanitas cordis ;
putredo ossium invidia.

WLC ³⁰ חַיֵּ֣י בְ֭שָׂרִים לֵ֣ב מַרְפֵּ֑א וּרְקַ֖ב עֲצָמ֣וֹת קִנְאָֽה׃

VULC ³¹ Qui calumniatur egentem exprobrat factori ejus ;
honorat autem eum qui miseretur pauperis.

WLC ³¹ עֹ֣שֵֽׁק דָּ֭ל חֵרֵ֣ף עֹשֵׂ֑הוּ וּ֝מְכַבְּד֗וֹ חֹנֵ֥ן אֶבְיֽוֹן׃

VULC ³² In malitia sua expelletur impius :
sperat autem justus in morte sua.

WLC ³² בְּֽ֭רָעָתוֹ יִדָּחֶ֣ה רָשָׁ֑ע וְחֹסֶ֖ה בְמוֹת֣וֹ צַדִּֽיק׃

VULC ³³ In corde prudentis requiescit sapientia,
et indoctos quosque erudiet.

WLC ³³ בְּלֵ֣ב נָ֭בוֹן תָּנ֣וּחַ חָכְמָ֑ה וּבְקֶ֥רֶב כְּ֝סִילִ֗ים תִּוָּדֵֽעַ׃

VULC ³⁴ Justitia elevat gentem ;
miseros autem facit populos peccatum.

WLC ³⁴ צְדָקָ֥ה תְרֽוֹמֵֽם־ גּ֑וֹי וְחֶ֖סֶד לְאֻמִּ֣ים חַטָּֽאת׃

VULC ³⁵ Acceptus est regi minister intelligens ;
iracundiam ejus inutilis sustinebit.]

WLC ³⁵ רְֽצוֹן־ מֶ֭לֶךְ לְעֶ֣בֶד מַשְׂכִּ֑יל וְ֝עֶבְרָת֗וֹ תִּהְיֶ֥ה מֵבִֽישׁ׃