VULC ¹ [Audite, filii, disciplinam patris,
et attendite ut sciatis prudentiam.

WLC ¹ שִׁמְע֣וּ בָ֭נִים מ֣וּסַר אָ֑ב וְ֝הַקְשִׁ֗יבוּ לָדַ֥עַת בִּינָֽה׃

VULC ² Donum bonum tribuam vobis :
legem meam ne derelinquatis.

WLC ² כִּ֤י לֶ֣קַח ט֭וֹב נָתַ֣תִּי לָכֶ֑ם תּֽ֝וֹרָתִ֗י אַֽל־ תַּעֲזֹֽבוּ׃

VULC ³ Nam et ego filius fui patris mei,
tenellus et unigenitus coram matre mea.

WLC ³ כִּי־ בֵ֭ן הָיִ֣יתִי לְאָבִ֑י רַ֥ךְ וְ֝יָחִ֗יד לִפְנֵ֥י אִמִּֽי׃

VULC ⁴ Et docebat me, atque dicebat :
Suscipiat verba mea cor tuum ;
custodi præcepta mea, et vives.

WLC ⁴ וַיֹּרֵ֗נִי וַיֹּ֥אמֶר לִ֗י יִֽתְמָךְ־ דְּבָרַ֥י לִבֶּ֑ךָ שְׁמֹ֖ר מִצְוֺתַ֣י וֶֽחְיֵֽה׃

VULC ⁵ Posside sapientiam, posside prudentiam :
ne obliviscaris, neque declines a verbis oris mei.

WLC ⁵ קְנֵ֣ה חָ֭כְמָה קְנֵ֣ה בִינָ֑ה אַל־ תִּשְׁכַּ֥ח וְאַל־ תֵּ֝֗ט מֵֽאִמְרֵי־ פִֽי׃

VULC ⁶ Ne dimittas eam, et custodiet te :
dilige eam, et conservabit te.

WLC ⁶ אַל־ תַּעַזְבֶ֥הָ וְתִשְׁמְרֶ֑ךָּ אֱהָבֶ֥הָ וְתִצְּרֶֽךָּ׃

VULC ⁷ Principium sapientiæ : posside sapientiam,
et in omni possessione tua acquire prudentiam.

WLC ⁷ רֵאשִׁ֣ית חָ֭כְמָה קְנֵ֣ה חָכְמָ֑ה וּבְכָל־ קִ֝נְיָנְךָ֗ קְנֵ֣ה בִינָֽה׃

VULC ⁸ Arripe illam, et exaltabit te ;
glorificaberis ab ea cum eam fueris amplexatus.

WLC ⁸ סַלְסְלֶ֥הָ וּֽתְרוֹמְמֶ֑ךָּ תְּ֝כַבֵּ֗דְךָ כִּ֣י תְחַבְּקֶֽנָּה׃

VULC ⁹ Dabit capiti tuo augmenta gratiarum,
et corona inclyta proteget te.]

WLC ⁹ תִּתֵּ֣ן לְ֭רֹאשְׁךָ לִוְיַת־ חֵ֑ן עֲטֶ֖רֶת תִּפְאֶ֣רֶת תְּמַגְּנֶֽךָּ׃

VULC ¹⁰ [Audi, fili mi, et suscipe verba mea,
ut multiplicentur tibi anni vitæ.

WLC ¹⁰ שְׁמַ֣ע בְּ֭נִי וְקַ֣ח אֲמָרָ֑י וְיִרְבּ֥וּ לְ֝ךָ֗ שְׁנ֣וֹת חַיִּֽים׃

VULC ¹¹ Viam sapientiæ monstrabo tibi ;
ducam te per semitas æquitatis :

WLC ¹¹ בְּדֶ֣רֶךְ חָ֭כְמָה הֹרֵתִ֑יךָ הִ֝דְרַכְתִּ֗יךָ בְּמַעְגְּלֵי־ יֹֽשֶׁר׃

VULC ¹² quas cum ingressus fueris, non arctabuntur gressus tui,
et currens non habebis offendiculum.

WLC ¹² בְּֽ֭לֶכְתְּךָ לֹא־ יֵצַ֣ר צַעֲדֶ֑ךָ וְאִם־ תָּ֝ר֗וּץ לֹ֣א תִכָּשֵֽׁל׃

VULC ¹³ Tene disciplinam, ne dimittas eam ;
custodi illam, quia ipsa est vita tua.

WLC ¹³ הַחֲזֵ֣ק בַּמּוּסָ֣ר אַל־ תֶּ֑רֶף נִ֝צְּרֶ֗הָ כִּי־ הִ֥יא חַיֶּֽיךָ׃

VULC ¹⁴ Ne delecteris in semitis impiorum,
nec tibi placeat malorum via.

WLC ¹⁴ בְּאֹ֣רַח רְ֭שָׁעִים אַל־ תָּבֹ֑א וְאַל־ תְּ֝אַשֵּׁ֗ר בְּדֶ֣רֶךְ רָעִֽים׃

VULC ¹⁵ Fuge ab ea, nec transeas per illam ;
declina, et desere eam.

WLC ¹⁵ פְּרָעֵ֥הוּ אַל־ תַּעֲבָר־ בּ֑וֹ שְׂטֵ֖ה מֵעָלָ֣יו וַעֲבֽוֹר׃

VULC ¹⁶ Non enim dormiunt nisi malefecerint,
et rapitur somnus ab eis nisi supplantaverint.

WLC ¹⁶ כִּ֤י לֹ֣א יִֽ֭שְׁנוּ אִם־ לֹ֣א יָרֵ֑עוּ וְֽנִגְזְלָ֥ה שְׁ֝נָתָ֗ם אִם־ לֹ֥א

VULC ¹⁷ Comedunt panem impietatis,
et vinum iniquitatis bibunt.

WLC ¹⁷ כִּ֣י לָ֭חֲמוּ לֶ֣חֶם רֶ֑שַׁע וְיֵ֖ין חֲמָסִ֣ים יִשְׁתּֽוּ׃

VULC ¹⁸ Justorum autem semita quasi lux splendens procedit,
et crescit usque ad perfectam diem.

WLC ¹⁸ וְאֹ֣רַח צַ֭דִּיקִים כְּא֣וֹר נֹ֑גַהּ הוֹלֵ֥ךְ וָ֝א֗וֹר עַד־ נְכ֥וֹן הַיּֽוֹם׃

VULC ¹⁹ Via impiorum tenebrosa ;
nesciunt ubi corruant.

WLC ¹⁹ דֶּ֣רֶךְ רְ֭שָׁעִים כָּֽאֲפֵלָ֑ה לֹ֥א יָ֝דְע֗וּ בַּמֶּ֥ה יִכָּשֵֽׁלוּ׃

VULC ²⁰ Fili mi, ausculta sermones meos,
et ad eloquia mea inclina aurem tuam.

WLC ²⁰ בְּ֭נִי לִדְבָרַ֣י הַקְשִׁ֑יבָה לַ֝אֲמָרַ֗י הַט־ אָזְנֶֽךָ׃

VULC ²¹ Ne recedant ab oculis tuis :
custodi ea in medio cordis tui :

WLC ²¹ אַל־ יַלִּ֥יזוּ מֵעֵינֶ֑יךָ שָׁ֝מְרֵ֗ם בְּת֣וֹךְ לְבָבֶֽךָ׃

VULC ²² vita enim sunt invenientibus ea,
et universæ carni sanitas.

WLC ²² כִּֽי־ חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־ בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא׃

VULC ²³ Omni custodia serva cor tuum,
quia ex ipso vita procedit.

WLC ²³ מִֽכָּל־ מִ֭שְׁמָר נְצֹ֣ר לִבֶּ֑ךָ כִּֽי־ מִ֝מֶּ֗נּוּ תּוֹצְא֥וֹת חַיִּֽים׃

VULC ²⁴ Remove a te os pravum,
et detrahentia labia sint procul a te.

WLC ²⁴ הָסֵ֣ר מִ֭מְּךָ עִקְּשׁ֣וּת פֶּ֑ה וּלְז֥וּת שְׂ֝פָתַ֗יִם הַרְחֵ֥ק מִמֶּֽךָּ׃

VULC ²⁵ Oculi tui recta videant,
et palpebræ tuæ præcedant gressus tuos.

WLC ²⁵ עֵ֭ינֶיךָ לְנֹ֣כַח יַבִּ֑יטוּ וְ֝עַפְעַפֶּ֗יךָ יַיְשִׁ֥רוּ נֶגְדֶּֽךָ׃

VULC ²⁶ Dirige semitam pedibus tuis,
et omnes viæ tuæ stabilientur.

WLC ²⁶ פַּ֭לֵּס מַעְגַּ֣ל רַגְלֶ֑ךָ וְֽכָל־ דְּרָכֶ֥יךָ יִכֹּֽנוּ׃

VULC ²⁷ Ne declines ad dexteram neque ad sinistram ;
averte pedem tuum a malo :
vias enim quæ a dextris sunt novit Dominus :
perversæ vero sunt quæ a sinistris sunt.
Ipse autem rectos faciet cursus tuos,
itinera autem tua in pace producet.]

WLC ²⁷ אַֽל־ תֵּט־ יָמִ֥ין וּשְׂמֹ֑אול הָסֵ֖ר רַגְלְךָ֣ מֵרָֽע׃

VULC ¹ [Fili mi, attende ad sapientiam meam,
et prudentiæ meæ inclina aurem tuam :

WLC ¹ בְּ֭נִי לְחָכְמָתִ֣י הַקְשִׁ֑יבָה לִ֝תְבוּנָתִ֗י הַט־ אָזְנֶֽךָ׃

VULC ² ut custodias cogitationes, et disciplinam labia tua conservent.
Ne attendas fallaciæ mulieris ;

WLC ² לִשְׁמֹ֥ר מְזִמּ֑וֹת וְ֝דַ֗עַת שְׂפָתֶ֥יךָ יִנְצֹֽרוּ׃

VULC ³ favus enim distillans labia meretricis,
et nitidius oleo guttur ejus :

WLC ³ כִּ֤י נֹ֣פֶת תִּ֭טֹּפְנָה שִׂפְתֵ֣י זָרָ֑ה וְחָלָ֖ק מִשֶּׁ֣מֶן חִכָּֽהּ׃

VULC ⁴ novissima autem illius amara quasi absinthium,
et acuta quasi gladius biceps.

WLC ⁴ וְֽ֭אַחֲרִיתָהּ מָרָ֣ה כַֽלַּעֲנָ֑ה חַ֝דָּ֗ה כְּחֶ֣רֶב פִּיּֽוֹת׃

VULC ⁵ Pedes ejus descendunt in mortem,
et ad inferos gressus illius penetrant.

WLC ⁵ רַ֭גְלֶיהָ יֹרְד֣וֹת מָ֑וֶת שְׁ֝א֗וֹל צְעָדֶ֥יהָ יִתְמֹֽכוּ׃

VULC ⁶ Per semitam vitæ non ambulant ;
vagi sunt gressus ejus et investigabiles.

WLC ⁶ אֹ֣רַח חַ֭יִּים פֶּן־ תְּפַלֵּ֑ס נָע֥וּ מַ֝עְגְּלֹתֶ֗יהָ לֹ֣א תֵדָֽע׃

VULC ⁷ Nunc ergo fili mi, audi me,
et ne recedas a verbis oris mei.

WLC ⁷ וְעַתָּ֣ה בָ֭נִים שִׁמְעוּ־ לִ֑י וְאַל־ תָּ֝ס֗וּרוּ מֵאִמְרֵי־ פִֽי׃

VULC ⁸ Longe fac ab ea viam tuam,
et ne appropinques foribus domus ejus.

WLC ⁸ הַרְחֵ֣ק מֵעָלֶ֣יהָ דַרְכֶּ֑ךָ וְאַל־ תִּ֝קְרַ֗ב אֶל־ פֶּ֥תַח בֵּיתָֽהּ׃

VULC ⁹ Ne des alienis honorem tuum,
et annos tuos crudeli :

WLC ⁹ פֶּן־ תִּתֵּ֣ן לַאֲחֵרִ֣ים הוֹדֶ֑ךָ וּ֝שְׁנֹתֶ֗יךָ לְאַכְזָרִֽי׃

VULC ¹⁰ ne forte impleantur extranei viribus tuis,
et labores tui sint in domo aliena,

WLC ¹⁰ פֶּֽן־ יִשְׂבְּע֣וּ זָרִ֣ים כֹּחֶ֑ךָ וַ֝עֲצָבֶ֗יךָ בְּבֵ֣ית נָכְרִֽי׃

VULC ¹¹ et gemas in novissimis,
quando consumpseris carnes tuas et corpus tuum,
et dicas :

WLC ¹¹ וְנָהַמְתָּ֥ בְאַחֲרִיתֶ֑ךָ בִּכְל֥וֹת בְּ֝שָׂרְךָ֗ וּשְׁאֵרֶֽךָ׃

VULC ¹² Cur detestatus sum disciplinam,
et increpationibus non acquievit cor meum,

WLC ¹² וְֽאָמַרְתָּ֗ אֵ֭יךְ שָׂנֵ֣אתִי מוּסָ֑ר וְ֝תוֹכַ֗חַת נָאַ֥ץ לִבִּֽי׃

VULC ¹³ nec audivi vocem docentium me,
et magistris non inclinavi aurem meam ?

WLC ¹³ וְֽלֹא־ שָׁ֭מַעְתִּי בְּק֣וֹל מוֹרָ֑י וְ֝לִֽמְלַמְּדַ֗י לֹא־ הִטִּ֥יתִי אָזְנִֽי׃

VULC ¹⁴ pene fui in omni malo,
in medio ecclesiæ et synagogæ.

WLC ¹⁴ כִּ֭מְעַט הָיִ֣יתִי בְכָל־ רָ֑ע בְּת֖וֹךְ קָהָ֣ל וְעֵדָֽה׃

VULC ¹⁵ Bibe aquam de cisterna tua,
et fluenta putei tui ;

WLC ¹⁵ שְׁתֵה־ מַ֥יִם מִבּוֹרֶ֑ךָ וְ֝נֹזְלִ֗ים מִתּ֥וֹךְ בְּאֵרֶֽךָ׃

VULC ¹⁶ deriventur fontes tui foras,
et in plateis aquas tuas divide.

WLC ¹⁶ יָפ֣וּצוּ מַעְיְנֹתֶ֣יךָ ח֑וּצָה בָּ֝רְחֹב֗וֹת פַּלְגֵי־ מָֽיִם׃

VULC ¹⁷ Habeto eas solus,
nec sint alieni participes tui.

WLC ¹⁷ יִֽהְיוּ־ לְךָ֥ לְבַדֶּ֑ךָ וְאֵ֖ין לְזָרִ֣ים אִתָּֽךְ׃

VULC ¹⁸ Sit vena tua benedicta,
et lætare cum muliere adolescentiæ tuæ.

WLC ¹⁸ יְהִֽי־ מְקוֹרְךָ֥ בָר֑וּךְ וּ֝שְׂמַ֗ח מֵאֵ֥שֶׁת נְעוּרֶֽךָ׃

VULC ¹⁹ Cerva carissima, et gratissimus hinnulus :
ubera ejus inebrient te in omni tempore ;
in amore ejus delectare jugiter.

WLC ¹⁹ אַיֶּ֥לֶת אֲהָבִ֗ים וְֽיַעֲלַ֫ת־ חֵ֥ן דַּ֭דֶּיהָ יְרַוֻּ֣ךָ בְכָל־ עֵ֑ת בְּ֝אַהֲבָתָ֗הּ תִּשְׁגֶּ֥ה תָמִֽיד׃

VULC ²⁰ Quare seduceris, fili mi, ab aliena,
et foveris in sinu alterius ?

WLC ²⁰ וְלָ֤מָּה תִשְׁגֶּ֣ה בְנִ֣י בְזָרָ֑ה וּ֝תְחַבֵּ֗ק חֵ֣ק נָכְרִיָּֽה׃

VULC ²¹ Respicit Dominus vias hominis,
et omnes gressus ejus considerat.

WLC ²¹ כִּ֤י נֹ֨כַח ׀ עֵינֵ֣י יְ֭הוָה דַּרְכֵי־ אִ֑ישׁ וְֽכָל־ מַעְגְּלֹתָ֥יו מְפַלֵּֽס׃

VULC ²² Iniquitates suas capiunt impium,
et funibus peccatorum suorum constringitur.

WLC ²² עַֽווֹנוֹתָ֗יו יִלְכְּדֻנ֥וֹ אֶת־ הָרָשָׁ֑ע וּבְחַבְלֵ֥י חַ֝טָּאת֗וֹ יִתָּמֵֽךְ׃

VULC ²³ Ipse morietur, quia non habuit disciplinam,
et in multitudine stultitiæ suæ decipietur.]

WLC ²³ ה֗וּא יָ֭מוּת בְּאֵ֣ין מוּסָ֑ר וּבְרֹ֖ב אִוַּלְתּ֣וֹ יִשְׁגֶּֽה׃

VULC ¹ [Fili mi, si spoponderis pro amico tuo,
defixisti apud extraneum manum tuam :

WLC ¹ בְּ֭נִי אִם־ עָרַ֣בְתָּ לְרֵעֶ֑ךָ תָּקַ֖עְתָּ לַזָּ֣ר כַּפֶּֽיךָ׃

VULC ² illaqueatus es verbis oris tui,
et captus propriis sermonibus.

WLC ² נוֹקַ֥שְׁתָּ בְאִמְרֵי־ פִ֑יךָ נִ֝לְכַּ֗דְתָּ בְּאִמְרֵי־ פִֽיךָ׃

VULC ³ Fac ergo quod dico, fili mi, et temetipsum libera,
quia incidisti in manum proximi tui.
Discurre, festina, suscita amicum tuum.

WLC ³ עֲשֵׂ֨ה זֹ֥את אֵפ֪וֹא ׀ בְּנִ֡י וְֽהִנָּצֵ֗ל כִּ֘י בָ֤אתָ בְכַף־ רֵעֶ֑ךָ לֵ֥ךְ הִ֝תְרַפֵּ֗ס וּרְהַ֥ב רֵעֶֽיךָ׃

VULC ⁴ Ne dederis somnum oculis tuis,
nec dormitent palpebræ tuæ.

WLC ⁴ אַל־ תִּתֵּ֣ן שֵׁנָ֣ה לְעֵינֶ֑יךָ וּ֝תְנוּמָ֗ה לְעַפְעַפֶּֽיךָ׃

VULC ⁵ Eruere quasi damula de manu,
et quasi avis de manu aucupis.]

WLC ⁵ הִ֭נָּצֵל כִּצְבִ֣י מִיָּ֑ד וּ֝כְצִפּ֗וֹר מִיַּ֥ד יָקֽוּשׁ׃

VULC ⁶ [Vade ad formicam, o piger,
et considera vias ejus, et disce sapientiam.

WLC ⁶ לֵֽךְ־ אֶל־ נְמָלָ֥ה עָצֵ֑ל רְאֵ֖ה דְרָכֶ֣יהָ וַחֲכָֽם׃

VULC ⁷ Quæ cum non habeat ducem,
nec præceptorem, nec principem,

WLC ⁷ אֲשֶׁ֖ר אֵֽין־ לָ֥הּ קָצִ֗ין שֹׁטֵ֥ר וּמֹשֵֽׁל׃

VULC ⁸ parat in æstate cibum sibi,
et congregat in messe quod comedat.

WLC ⁸ תָּכִ֣ין בַּקַּ֣יִץ לַחְמָ֑הּ אָגְרָ֥ה בַ֝קָּצִ֗יר מַאֲכָלָֽהּ׃

VULC ⁹ Usquequo, piger, dormies ?
quando consurges e somno tuo ?

WLC ⁹ עַד־ מָתַ֖י עָצֵ֥ל ׀ תִּשְׁכָּ֑ב מָ֝תַ֗י תָּק֥וּם מִשְּׁנָתֶֽךָ׃

VULC ¹⁰ Paululum dormies, paululum dormitabis,
paululum conseres manus ut dormias ;

WLC ¹⁰ מְעַ֣ט שֵׁ֭נוֹת מְעַ֣ט תְּנוּמ֑וֹת מְעַ֓ט ׀ חִבֻּ֖ק יָדַ֣יִם לִשְׁכָּֽב׃

VULC ¹¹ et veniet tibi quasi viator egestas,
et pauperies quasi vir armatus.
Si vero impiger fueris, veniet ut fons messis tua,
et egestas longe fugiet a te.]

WLC ¹¹ וּבָֽא־ כִמְהַלֵּ֥ךְ רֵאשֶׁ֑ךָ וּ֝מַחְסֹֽרְךָ֗ כְּאִ֣ישׁ מָגֵֽן׃

VULC ¹² [Homo apostata, vir inutilis, graditur ore perverso ;

WLC ¹² אָדָ֣ם בְּ֭לִיַּעַל אִ֣ישׁ אָ֑וֶן ה֝וֹלֵ֗ךְ עִקְּשׁ֥וּת פֶּֽה׃

VULC ¹³ annuit oculis, terit pede, digito loquitur,

WLC ¹³ קֹרֵ֣ץ בְּ֭עֵינָו מֹלֵ֣ל בְּרַגְלָ֑ו מֹ֝רֶ֗ה בְּאֶצְבְּעֹתָֽיו׃

VULC ¹⁴ pravo corde machinatur malum,
et omni tempore jurgia seminat.

WLC ¹⁴ תַּֽהְפֻּכ֨וֹת ׀ בְּלִבּ֗וֹ חֹרֵ֣שׁ רָ֣ע בְּכָל־ עֵ֑ת יְשַׁלֵּֽחַ׃

VULC ¹⁵ Huic extemplo veniet perditio sua,
et subito conteretur, nec habebit ultra medicinam.]

WLC ¹⁵ עַל־ כֵּ֗ן פִּ֭תְאֹם יָב֣וֹא אֵיד֑וֹ פֶּ֥תַע יִ֝שָּׁבֵ֗ר וְאֵ֣ין מַרְפֵּֽא׃

VULC ¹⁶ [Sex sunt quæ odit Dominus,
et septimum detestatur anima ejus :

WLC ¹⁶ שֶׁשׁ־ הֵ֭נָּה שָׂנֵ֣א יְהוָ֑ה וְ֝שֶׁ֗בַע נַפְשֽׁוֹ׃

VULC ¹⁷ oculos sublimes, linguam mendacem,
manus effundentes innoxium sanguinem,

WLC ¹⁷ עֵינַ֣יִם רָ֭מוֹת לְשׁ֣וֹן שָׁ֑קֶר וְ֝יָדַ֗יִם שֹׁפְכ֥וֹת דָּם־ נָקִֽי׃

VULC ¹⁸ cor machinans cogitationes pessimas,
pedes veloces ad currendum in malum,

WLC ¹⁸ לֵ֗ב חֹ֭רֵשׁ מַחְשְׁב֣וֹת אָ֑וֶן רַגְלַ֥יִם מְ֝מַהֲר֗וֹת לָר֥וּץ לָֽרָעָה׃

VULC ¹⁹ proferentem mendacia testem fallacem,
et eum qui seminat inter fratres discordias.]

WLC ¹⁹ יָפִ֣יחַ כְּ֭זָבִים עֵ֣ד שָׁ֑קֶר וּמְשַׁלֵּ֥חַ מְ֝דָנִ֗ים בֵּ֣ין אַחִֽים׃

VULC ²⁰ [Conserva, fili mi, præcepta patris tui,
et ne dimittas legem matris tuæ.

WLC ²⁰ נְצֹ֣ר בְּ֭נִי מִצְוַ֣ת אָבִ֑יךָ וְאַל־ תִּ֝טֹּ֗שׁ תּוֹרַ֥ת אִמֶּֽךָ׃

VULC ²¹ Liga ea in corde tuo jugiter,
et circumda gutturi tuo.

WLC ²¹ קָשְׁרֵ֣ם עַל־ לִבְּךָ֣ תָמִ֑יד עָ֝נְדֵ֗ם עַל־ גַּרְגְּרֹתֶֽךָ׃

VULC ²² Cum ambulaveris, gradiantur tecum ;
cum dormieris, custodiant te :
et evigilans loquere cum eis.

WLC ²² בְּהִתְהַלֶּכְךָ֨ ׀ תַּנְחֶ֬ה אֹתָ֗ךְ בְּֽ֭שָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹ֣ר עָלֶ֑יךָ וַ֝הֲקִיצ֗וֹתָ הִ֣יא תְשִׂיחֶֽךָ׃

VULC ²³ Quia mandatum lucerna est, et lex lux,
et via vitæ increpatio disciplinæ :

WLC ²³ כִּ֤י נֵ֣ר מִ֭צְוָה וְת֣וֹרָה א֑וֹר וְדֶ֥רֶךְ חַ֝יִּ֗ים תּוֹכְח֥וֹת מוּסָֽר׃

VULC ²⁴ ut custodiant te a muliere mala,
et a blanda lingua extraneæ.

WLC ²⁴ לִ֭שְׁמָרְךָ מֵאֵ֣שֶׁת רָ֑ע מֵֽ֝חֶלְקַ֗ת לָשׁ֥וֹן נָכְרִיָּֽה׃

VULC ²⁵ Non concupiscat pulchritudinem ejus cor tuum,
nec capiaris nutibus illius :

WLC ²⁵ אַל־ תַּחְמֹ֣ד יָ֭פְיָהּ בִּלְבָבֶ֑ךָ וְאַל־ תִּ֝קָּֽחֲךָ֗ בְּעַפְעַפֶּֽיהָ׃

VULC ²⁶ pretium enim scorti vix est unius panis,
mulier autem viri pretiosam animam capit.

WLC ²⁶ כִּ֤י בְעַד־ אִשָּׁ֥ה זוֹנָ֗ה עַֽד־ כִּכַּ֫ר לָ֥חֶם וְאֵ֥שֶׁת אִ֑ישׁ נֶ֖פֶשׁ יְקָרָ֣ה תָצֽוּד׃

VULC ²⁷ Numquid potest homo abscondere ignem in sinu suo,
ut vestimenta illius non ardeant ?

WLC ²⁷ הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ וּ֝בְגָדָ֗יו לֹ֣א תִשָּׂרַֽפְנָה׃

VULC ²⁸ aut ambulare super prunas,
ut non comburantur plantæ ejus ?

WLC ²⁸ אִם־ יְהַלֵּ֣ךְ אִ֭ישׁ עַל־ הַגֶּחָלִ֑ים וְ֝רַגְלָ֗יו לֹ֣א תִכָּוֶֽינָה׃

VULC ²⁹ sic qui ingreditur ad mulierem proximi sui,
non erit mundus cum tetigerit eam.

WLC ²⁹ כֵּ֗ן הַ֭בָּא אֶל־ אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ לֹ֥א יִ֝נָּקֶ֗ה כָּֽל־ הַנֹּגֵ֥עַ בָּֽהּ׃

VULC ³⁰ Non grandis est culpa cum quis furatus fuerit :
furatur enim ut esurientem impleat animam ;

WLC ³⁰ לֹא־ יָב֣וּזוּ לַ֭גַּנָּב כִּ֣י יִגְנ֑וֹב לְמַלֵּ֥א נַ֝פְשׁ֗וֹ כִּ֣י יִרְעָֽב׃

VULC ³¹ deprehensus quoque reddet septuplum,
et omnem substantiam domus suæ tradet.

WLC ³¹ וְ֭נִמְצָא יְשַׁלֵּ֣ם שִׁבְעָתָ֑יִם אֶת־ כָּל־ ה֖וֹן בֵּית֣וֹ יִתֵּֽן׃

VULC ³² Qui autem adulter est,
propter cordis inopiam perdet animam suam ;

WLC ³² נֹאֵ֣ף אִשָּׁ֣ה חֲסַר־ לֵ֑ב מַֽשְׁחִ֥ית נַ֝פְשׁ֗וֹ ה֣וּא יַעֲשֶֽׂנָּה׃

VULC ³³ turpitudinem et ignominiam congregat sibi,
et opprobrium illius non delebitur :

WLC ³³ נֶֽגַע־ וְקָל֥וֹן יִמְצָ֑א וְ֝חֶרְפָּת֗וֹ לֹ֣א תִמָּחֶֽה׃

VULC ³⁴ quia zelus et furor viri
non parcet in die vindictæ,

WLC ³⁴ כִּֽי־ קִנְאָ֥ה חֲמַת־ גָּ֑בֶר וְלֹֽא־ יַ֝חְמ֗וֹל בְּי֣וֹם נָקָֽם׃

VULC ³⁵ nec acquiescet cujusquam precibus,
nec suscipiet pro redemptione dona plurima.]

WLC ³⁵ לֹא־ יִ֭שָּׂא פְּנֵ֣י כָל־ כֹּ֑פֶר וְלֹֽא־ יֹ֝אבֶ֗ה כִּ֣י תַרְבֶּה־ שֹֽׁחַד׃